Jeschurun · 1855-11-01 · Heft 2 (November 1855) · p. 120

120 Rabbinische Sprüche אוי לו לצועק יותר מן הנצעק. בבא קמא צ״א א/ 39) Unseliger ist, wer Seufzer erpreßt, Als der so sie — ertönen läßt! .״רOL/ 'אוי לזד. שסניגורו נעשה קטיגורו׳, ילקוט ישעי' סי 40) Weh' dem, dessen Rechtsträger Sich umwandelt in den Ankläger! אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר אם אומר שמא ילמדו הרמאין ואס לא אומר שמא יאמרו הרמאין אין תלמידי חכמים בקיאין במעשה ידינו. בבא בתרא פ״ט ב'. 41) Weh' mir, wenn ich's zeige, Weh' mir, wenn ich schweige —: Zeig' ich's lernen die Betrüger, Und sie werden — um so klüger; Schweig' ich, sich die LLst'gen preisen, Daß sie klüger als die Weisen! So drückt R. Jochanan, S. Sakkai's sein Bedenken aus, ob er die bei Maaß und Gewicht üblichen Täuschungen enthüllen soll oder nicht. אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי. ברכות י0א א'. 42) Wie weh' ist mir, so mir mein Trieb, Wie weh', so mir — mein Schöpfer lieb!- Der innere Kampf vor Ausübung der Pflicht ist oft sehr qualvoll. אוי לרשע ואוי לשכנו טוב לצדיק וטוב לשכנו. תנחומא פ' קרח. 43) Dem Sünder Weh', und seiner Nähe Weh' Dem Frommen Heil, und Heil in seiner Näh'. — .'אומר לו טול קיסם מבין עיניך אומר לו טול קורה מבין עיניך בבא בתרא ת" ו ב 44) ״Nimm den Spahn ans deinen Augen —" sprechen die Einen — Und die Andern: ״Nimm den Balken du aus den Deinen —" Wer selbst schuldbelastet, darf Andere nicht zurechtweisen. אוף אנן קיסין. קהלת ר' ז' ו'. 45) Die Dornen rufen stolz: ״Fürwahr! auch wir sind — Holz!" —- Je geringer das Verdienst, um so mehr Dünkel und Geräusch. (Wird fortgesetzt.)