Jeschurun · 1887-03-03 · Heft 9 (3.3.1887) · p. 137

M 0. 137 Jefchurmr. משה על הר נבו! הגיון לז־ אדר. א עורה?נוח!עקת ש?ר לעורר׳ הןקי בת שירתי נוראיות לשורה ןאיקם שרעבי הורידו ש?ף ךמעות;?!אד ההמי רוחי להרלפח לצרה׳ לתקפת יום ציום וקרוא.עצרה׳ בו שתה לשרון את כוס התלאות• כ?שוד משדי, מרגיז עמיד אה,(׳ כן הל מהנה עברים לקים הפרץ,??רוץ בו פ?לת הקוץ בלבנון, ן.ה משח, הסיד לה, זולתו אלן, איש הזה תמונת אל?מראה עלן׳ ובאברת צדקו סכך הצל וכנוןt ג אפלו שמים, שמש לרה קדח׳ כוכבים אספו נגהם, לפנים זהרו,?התאבך מחשכי ענן.עלי מסלותם,?יום הועלה משה לאור?אור ההליס׳ בין שרפי לבה, כאור החמה שבעתלם. [עליונים ותחתונים הרימו קול קינותם• 'יד גם משה הפליא צוחק, נבו בעלותו: "מקדיש הליו לאליהו יובל אחרי מותו מול בית?עיור»?, צעק?רוח לבאה; ׳"סלא לאמונה אסן על משמרתי עמדתי׳ ומיום נגלית אלי, על דברך חרדתי, אל נא תקברני על ואדמה?מאה,! ה "עקרות אך?,ת נכי איך לעצמיותי המתקנה, בין רלבי תועבה ימה זה תמקנה, אחרי הקמתי על היות מורה אמונה? טהור ענהו : "אך לרומם זכרך מול בית?עיור הצ?תי קברך, למלי הקשיבה׳ [תרץ?לי תלונה: . 1 "הן?ל?חך לפני עלי ש?ל [אדמות, לב העם זכית, ותטהר נשמות, כן תוכיח להועיל גם אחרי הפרץך, מעדניות תובל נפשך?מרומי מעונות, [עוד תשב המיונים מלדון עיוניות, מול בית פעור את תניס לולסך": ז ׳'עובדי אליל שדמת?עור עת נורוכו, לדמיון הזיון קבורקך קמס נחלוכו, ו?כן?סל נעזובו׳ וקתיות רשעתו" חלקת קברת מחוקק הלא ספונה מעינים, לכן בכל מדרך וצעד [מסו• כמ:ם׳ תהת כף רגלם אולי כבוד קזנוהתיו• ח מענה רך?שמעיו, מצא מךגיוע, שש להורות אסרי מותו׳ השכל ולרוע׳ עפרות זהב לו מול בית?עור׳ רשקהו אל׳ רגוע משה מעיסה• - י - כן לכל שומרי תורת משה הקמימר.׳ לא נקנה און לעיר, מ? שיו ל לדרי דר• . ^י׳ פלעססנער,