Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1917-01-01 · Heft 2 · p. Seite 132

132 Die תוספתא in den Halachot Gedolot וכו׳ bis ת״ר קופה exkl. steht ja ausführlicher in der Einleitung V. fol. 1, B. 9 ff. Das zwischen den Aufzählungen von חנק imd כרה hier hineingeratene: הוי זהיר ללמוד תורה וכר הלמדים לפני חכמים.כולה בסנהדרין ist beachtenswert wegen des כולה בסנהדרין (b. Sanh. 17b); denn letzteres steht Jn V. Ende נחלות, in B. aber Ende ה' דיניך, die dort 460 mit סנהודרין überschrieben sind, wohl nach HP., wo dies 1'n »Sanhedrin« stand. Das כולה בסנהדרין könnte daher sehr gut ein Hinweis auf HP. ה' סנהדרין sein, wonach das Ganze hier den HP. entnommen wäre. Mit מאתים וארבעים ושמונה איברץ V. 144b scheint aber der Grundstock von ה, הספד wieder aufgenommen zu sein: a) Ersteres steht auch in ה' ראו Ende 129 ,ה׳ אבל. b) המלקט עצמות bis Schluß steht bereits Ende ה, מנחות V. 137c, B. 613 (s. oben sub 11). In dieser Beziehung ist ein Fragment von Halachot (Pesukot?) Brit. Mus. or. 5531 VIII, fol. 13 und 14 lehrreich. In diesem Fragment beginnt fol. 13a:■ .... שלשה משמרות־ היו מקריבין שנים שנים שהם ששה כבשים (== V. Ende 142 סופריםa19), fol. 13b beginnt: ספדיה לרב וביד מנהרדעא שלא בפניו־ (= V. 142 ,הספדcl7), fol. 14a beginnt: שבת בראשית ר׳ יוסי בר׳ יהוד׳ או׳ אינו צריך הרי הוא או׳ תספרו המשים (= V. 137 ,מנחותb6 v. u.!), fol. 14b endlich beginnt: שלשים בפרסת הרגל שהם ששה בכל אצבע עשרה בקרצול (== V. 44! הספד V-)> Margoliouth, Catalogue II, 52 (vgl. 492). Die Mischna דמ״ה איברים scheint also in jenem Fragment (auch?) in ה׳ מנחות, wie in V. ייה׳ הספד vor המלקט עצמות gestanden zu haben. Vielleicht sind auch die Blätter 13 und 14 umzubiegen: 14a—14b—13a—13 b. •etwa הספד, משמרות, מנהות? Im Ganzen mag wohl dies und jenes ein späterer Zusatz sein, aber vieles davon wird doch wohl dem ersten Redakteur der HG. gehören, nämlich dem »Anhang«. Jedoch auch darüber werden die Sassoonischen Halachot Pesukot hoffentlich mehr Licht verbreiten.