Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1911-01-01 · Heft 4 · p. Seite 441

Die Tefilla für die Festtage. 441• 1% ונעשה לפניך את ח׳ תמי יו׳ וקד מו׳1) ב. מקדש ישראל וחג המצות וטי ש׳ והי ומ׳ קו,2). ויכתם אלצלוה וצלוה מנחה מתל צלוה בכרה*) 22 a. 11 ... וצלוה מוסף הול יקול4) ותתן לנו יי אלהינו באהבה מועדים לשמחה ומועד חג המצות להקריב בח קרנן מוסף כב׳ בתורי והקרבתם אשה עולה לה׳ פרים בני נקר 2) Für Rösch ha-Schana. Tayl. Schecht. Coli. 10 H 3 1 (s. ob. S. 434). fol. 2 a. -13 מוסף ראש השנה ינער5) מגן ומהיד. והאל הקדוש ואתה בהרתנס. ובהדש6) השביעי באחד להרש fol. 2 b. 1 מקרא קרש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכפו ועשיתם עולה לריח ניחוח etc. Num. 29, 2—6. ־12 ונסכיהם כמשפטם לריח ניהוה אשה לה׳. אלהינו ואלהי אבותינו גלה מלכותך מלוך על ישראל עטך. ,חובותינו המידי יום וקרבן מוסף =־! י •ומועדי שמחה והזמנים ומקראי קדש =־ ף 3} Und er beende die Tefilla. Die Minchatefilla ist gleich der für den Morgen. *) ln der Mussaftefilla der Haibfeste spreche er. *) Nachträglich mit kleinen Buchstaben zwischen die Zeilen־: geschrieben. c) Num. 29, 1.