Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1911-01-01 · Heft 4 · p. Seite 438

4M ״Die Tefilia für die Festtage לשמחה וליום טוב טוב ולמקרא קדש ככת בתו 15 שבעת1) ימים תקריבו אשה לי׳י כיום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אשה ליי* עצרת היא כל מלאכת עבודה לא תעשו ונא׳ [אך*) בחמשה עשר יום לח]דש השביעי באספכם fol. 2 b. את תבואת הארץ תחוגי את חג יי שבעת ימ־ם ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון ועל ירי עבדיך הנביאים נאמר ביום3) השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וילכו לאהליהם שטחים וטיב לב על כל 5 הטובה אשר עשה י׳י לדוד ענדו ולישראל עמו ובדברי קדשך כתוב לאמר ויקרא4) בסיפר תורת האל׳ יום ביום מן היום הראשון ועד היום האחרון ויעשו חג שבעת ימים וביום השמיני עצרת כמשפט 5 ונא׳ ויכלו5) את היטים והיה ביום השמיני והלאה 10 יעשו הכהנים על המזכה את עולתיכם ואת שלמיכם ורציתי אתכם נאם יי אלזדם׳ אלהינו ואלהי אבי גלה וגו׳ ב״א י׳י מקדש ישר׳ ואת יום שמיני עצרת ומועדי שמחה והזמנים ומקראי קדש דתם אלצלוה אלי6) עשה הש׳ fol. 3 a. 2 ביא י׳י מקד א ישראל ואת יום שמיני עצרת ומועדי שטחה והזמנים ומקראי קדש vgl. Bodl. e 34 fol. 63 a, S. 3. Taylor-Schechter Coli. 10 H 4l. fol. 2 a. עבדה7) לא תעשו אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ תהגו את ככתוב בתורתך (ג. Lev. 23, 36. י) Das. 39. s) 1 Kön. 8, 66. ‘) Neh. 8, 18. 5) Ez. 43, 27. 8) Er beende die Tefilta bis י) Lev. 23, 36 Ende usw, wie oben.