Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1909-01-01 · Heft 5 · p. Seite 611

Vorarbeiten zur »Germania judaica«. II. 611 die des Jehuda ha-Chasid ist. Bei der schlechten Beschaffenheit unseres Textes lassen sich Grünhuts Beweise jedoch nicht halten. 146) Vgl, z. B. Grünhut a. a. O. S. 7. Jehuda wollte das von dem Astrologen Salomo in Niniveh angegebene Erlösungsjahr nicht aufzeichnen. 147) סבוב, ed. Ottensosser, Fürth 1844 Einleitung § 2. 148) Steinschneider, Geschichtsliteratur S. 50 § 34 enthält die Bibliographie der Textausgaben und Übersetzungen. Es ist nur noch die von Grünhut veranstaltete kritische Textausgabe und deutsche Übersetzung hinzuzufügen. 149) Graetz S. 280. Auf eine literarhistorische Notiz weist Grünhut S. XII u. 28 hin. 150) In MS. 53, S. 350 ist »Menachem« in Nachman zu verbessern. 151) ST. Nr. 49: ומורי רבעו יעקב דןלדי מברש♦ RGA. Meir Rothenb., Berlin, s. 189: שכל דבריו דברי קבלה m ובן פי, רבעו ברוך בר׳ יצחק מפי ומוסכמים. 153) ST. Nr. 13: וכן נמצא בפסקי הלכות שנכתבו בהלכות גדולות של רבעו יעקב בר׳ מאיר; Nr. 203: בספר פסיקתא של רבעו יעקב והיה שס קצת דעי ס״ת; Nr. 133: .ובתקון חליצה שפי׳ ר״ת מפורש וזה לשונו ב®) lOS- I, 130a: ואתה מורי הרב יודע שמפי רביגל יצחק פירשו; Hag. Maimoniot zu שבת III, 2; RGA. M. Rothenb., Berlin, S. 194 [— Resp. zu Maimuni ,ספר הפלאד N. 4] u. Lemberg N. 307; Lurja יש״ש Chuiiin viii, N. 64: הלא כל דבריו . בנוים על יסוד דברי ר״י בעל התום״. 15*) RGA. zu Maimuni ספר הפלאח, N. 2. 155) EE. L 153 a. 156) IOS. II, 178 a. 167) lOS״ II, 120 b. 15s) Semag, Verbote 140—141, Ed. Venedig f. 51 d. 159) IOS. II, 115a ff. ־= S. ha-Terumah, N. 55. 100) MS. 1871, S. 253, n. 1 u. 1885, S. 558, n. 5. 161) MS. 1904, S. 140 und 1905, S. 692, n. 2. 162) rt. 43 Mal, J. b. S. 68 Mal namentlich angeiührt. 163) Vgl. Rokeach, N. 383. 164) N. 108 jedoch soll es J. b. Samuel heißen, wie aus Tosafot Nidda 68 a ersichtlich ist, daher auch die Bezeichnung מורי. 166) Vg1, weiter u. Simcha. 166) Vgl. Einleitung zum MV., S, 39 u. 176; Müller, Einleitung zu den Resp. der babyl. Geonen, S. 75. 167) n. 169 Ende [סמך לבני אשכנז] ist eine Äußerung R. Tains. ״״) Zunz, ZG. 82, 114; Groß 181 ff. 109) S. 121, 201, 613, 638, 752, 755 ff.