Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1908-01-01 · Heft 6 · p. Seite 687

687 Das Geschlecht der Hauptwörter in der Mischna. עזנןד Mandel, bh. b. masc. (mit vorangehend. Verbum) Albr. 104. Maäser rischon 1, 4 (25 b, 13) masc. החייב בשקדים המרים פטור במתוקים וג'. Ferner masc. Chullin I, 6 (163 b, 13). ערץ Gewimmel, bh. b. masc. Albr. 320, Meila IV, 3 (184 b, 5) masc. כל השרצים מצטרפין וגי• Ferner masc. Nidda VII, 2 (239 a, 8) und andere Stellen. Wurzel, bh. b. masc. Albr. 104, Abot III, 16 (146 a, 15) masc. שרשיו מועטין. Ferner masc. Ukzin II, 9 (249 b, 31) und andere Stellen. עזתי der Aufzug (des Gewandes), bh. n. b. Albr. 92, Kelim XXI, 1 (202 a, 25) masc. ובשתי העומד; Negaim XI, 4 (219a, 27) masc. בגד ששתיו צבוע וערבו לבן;ערבו צבוע ושתיו לבן. Ferner masc. Negaim XI, 9 (219 b, 17). עז&ר Sauerteig, bh. b. masc. Albr. 99, Orla II, 8 (30 a, 10) masc. שאור של חולין שנפל לתוך עסה. Ferner masc. Kelim VIII, 6 (195 b, 25) und andere Stellen. עזדה Feld, Acker, bh. b. masc. In der Mischna ist שדה VT33 durchwegs fern.1) Ebenso ist fern, im Syr. haklä und ,eäkara (Nöldeke, § 84); Assyr. eklu ist fern, und masc. (Delitzsch, Assyr. Gramm., § 71). Pea II, 3 (4a, 23) fern. שדה שקצרוה גויס וג׳. Ferner fern. Demaj VI, 1 (8 b, 4), Kilajim II, 5 (9b, 26), III, 6 u. 7 (10 b, 10), VI, 5 (11b, 30), Schebiit IV, 2 (14 b, 6), Ketubbot II, 2 (78 a, 21), Baba kamma X, 5 (111 a, 3), Baba mezia 1,4 (111b, 3), VIII, 3 (116 a, 1) וכן שתי שדות אחת גדולה ואחת קטנה הלוקח אומר וגי, IX, 2 (116 a, 24), IX, 5 (116 b, 1), Baba batra I, 5 (117 b, 19), VI, 6 (120 b, 26), Erachin VII, 9 (175 a, 22), Meila III, 5 (183 b, 15), Oholot XVI (213 b, 12), XVII, 5 (213 b, 27), XVIII, 3 (214a, 12). Der terminus technicus שדה לבן im Gegensatz zu שדה האילן Schebiit II, 1 (13 b, 7) und an vielen anderen Stellen ist nach Gesenius-Kautzsch, 27. Auflage, § 128 w zu erklären. J) Schon im Siphra zu Lev. 27, 21 wird bemerkt: והיה השדה בצאתו ביובל מגיד שהשדה קרוי לשון זכר בלשון הקודש י.