Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1907-01-01 · Heft 4 · p. Seite 482

482 Samuel Levy, ein Stiefsohn der Glückei von Hameln. am 20. Tammus des Jahres 472 24. Juli 1712. Seine erste Gattin Blümchen, die Mutter Samuels, war bereits am 14. Ijar 459, d. i. am 13. Mai 1699, gestorben, wenigstens vermute ich, daß die im Memorbuch erwähnte Frau בלימכן שרה בת האלוף הר״ר יהושע mit ihr identisch ist. R. Isaac Abraham Ephraim Levy, Vater des Hirz, wird ebenfalls im Memorbuche genannt: י׳אינ, העניו החסיר פרנס ומנהיג במוהר״ר יצחק אברהם אפרים בר יעקב הלוי ע'נ׳ א׳י׳ד בעבור שהגה באמרי שפר בליל וצפר שבחו מי יספר והנהיג את הצבור, בנחת בדרכי יושר ולישא אותם על כנפי נשר ושמר דרך די לעשות משפט וצדקה להציל אביון מצרה וצוקה וביתו היתה פתוחה לרווחה. כפתחו של אברהם אבינו וזן ופרנס עניים קרובים ורחוקים ומגדל יתומים בתוך ביתו ונתן להם לחם לאכול ובגד 'ללבוש ולמר עמהם תורה ערב ובוקר וצהרים והיה להם לעינים עד שמהם נעשו בעלי קרנים ולא נמצא כמוהו איש תם וישר מן יום סור אפרים גם השכים והעריב לב׳ה׳ להיות אחד מן עשרה בטלנים המקדמים שכינה ויעתר יצחק לה׳ אלקים מעונה בחפלה בכוונה ולמד שם שיעור עשרים וארבע וששה סדרי משנה כ׳ז׳ ת׳נ׳צ׳ביה׳ ואברהם שב למקומו ויגוע וימת בשיבה מונה זקן ושבע ימים יום ב׳ תענית אסתר תמ״ד לפ״ק. Er starb also am Montag, den 13. Adar 444 28. Februar 1684. Außer Hirz hatte er noch einen Sohn Isaac Itzig, welcher lange Jahre hindurch krank war und am 21. Schebat 474 (= 6. Februar 1714) starb1), und eine Tochter Freudchele, welche im Alter von 88 Jahren am 2. Sivan 497 (= 1. Juni 1737) starb2). Wie wir aus seinem Nachrufe ersehen, war R. Isaac Abraham Ephraim der Sohn des Jacob Levy. Diesen finden י׳אינ' יצחק איצק בן פ׳ו׳ ך,טיפלו בתורה מהור״ר אברהם אפרים הלוי 1J ע׳ניא׳ייו, בעבור שהלך כל ימיו בתום וביושר ועשה צדקה וחסר בכל מד, דאפשר לו עם כל אדם והיה מעונה ומדוכא מסורים. קשים ומרים כמה שניב) יקבלם .באהבה ונם בניו נתנו צדקה בעבורו מזי תינ׳צ׳ב׳ה. נפטר ליל ג׳ מהי . •ליום ד׳ וג׳ ביום דלת ביף שבט ת׳עיד'; י'א׳נ' האשד, .חשובה מרת פריידכלי בת פ״ו כמהר״ר יצחק אברהם (2- ־ י f אפרים ד,לוי ע׳נ׳ א׳י׳ו׳ ש׳ריר׳ו׳ בעבור שכל .ימיה היתד, כפה פרוסה לעני וידיד, שלחה לאביון גם דרשה צמר ופשתים בידיה טווח: כמה טובה אשד, טובה שהתורה אליה נשתווה ובכל ערב שבת היתד, שופתת קדירה גדולר, של בשד