Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1907-01-01 · Heft 3 · p. Seite 341

Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen, 341 ש״א כמותו שנא׳ ויראו בני עמון כי נבאשו בדוד וכי בדוד עשו כלום אלא כיון שעשו לשלוחיו כאלו עשו בו ששלוחו ש״א כמותו1). <ט״ו בי) דבר אל בני ישר׳ משל צבור הנסכים באין ולא משל יחידים ולא משל גרים ולא משל נשים ולא משל עבדים מניין לרבות2) כרים נשים ועבדים שישקלו או ישתתפו3) אמרת וידבר ה׳ אל משה4) לרבות יחידים. דבר אל בבי ישר־ לרבות גרים ואמרת אליהם לרבות נשים ועבדים. ובצד השני אתה אומר בני ישר׳ להזהיר גדולים על ידי הקטנים להנהיגן ׳במצות5). דבר'אל בני ישר׳ שיהיו שוקלין שקלים ולוקחין נסכים לעולות נכרים6) לעולות תושבים ולעולות הנמצאות וע״י מי שהניח7) עולתו וברח. דבר אל בני ישר׳ שיהיו שוקלין שקלים ולוקחין י נסכים לשלמי נכרים ולשלמי תושבים ולשלמים הנמצאים וע׳י מי שהניח שלמיו וברח, דבר אל בני ישר׳ שיהיו שוקלין שקלים ולוקחים מלח שיחו הכתים מולחים בו חטאותיהם וטנחותיהם ומולחין בו את העורות. דבר אל בני ישר׳ שיחו שוקלין שקלים ולוקחים עצים שיהו הכתים מבשלין כו את חטאתיהן ומנחותיהן ועושין בו מדורת בית המוקד להתחמם כנגדו8). דבר9) אל בני ישר׳ שיחו שוקלין שקלים ולוקחין פרת הטאת ושעיר המשתלח10) וע״י כהן המאבד11) וע׳י מי ששינה ועשה חטאת העוף למעלה וחטאת בהמה למטה חובה כנדבה ג) Der ganze Abs. nur in Mg. Zweifelhaft. Eine wahrsch. aus תדב״א (ed. Friedm. S. 27) stammende Bemerkung zu V. 33 haben wir weggelassen. 2) Mg. ad. יחידים. 3) Schekalim I, 6. 4) Mg. ad. לאמר♦ 5) Schek. I, 3 u. 5. Eine ähnliche Deutungsweise w. u. zu 19, 1 u. 28, 1. 6) Vgl. Schek. VII, 7. Sifra Emor Par. VII, 2, Tosifta Schek. I, 7. Seb. 45 a, Men. 51 b, 73 b, Tosaf. das. s. v. אי, Temura 2 b, Sifre 107, von RE. Wilna nach Babli Menach, 73 b emendiert, Tosifta Sebach V, 6, wo es geradezu heißt ואין עושין תמורח אכל טעוכין נסכים, Jer. Schek. 46 b, תדב״א Abschn. 7, Wajjikra r. Abschn. 2. Zwischen Maim, 'מעשה הק III, 5 und Schek. IV, 3 scheint ein Widerspruch obzuwalten. 7) Mg. ששינה. 8) Zum ganzen Schek VII, Men. 21 b. 9) Von hier bis zu Ende d. Abs, fehlt in Mg. ״) Schek. IV, 2. ,!1) מפגל oder sonst ein Versehen.