Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1907-01-01 · Heft 3 · p. Seite 338

338 Der Sifre sutia nach dem Jalkut und anderen Quellen. יוצא הייתם יוצאים' בזכותו1 2 *) ועתה קחו לכם בדאי אתם לעשות עמכם נבלה ומידו׳ אם שבקש לזכות את הזכאי ולחייב את החייב כדאי חוא לעשות עמו נבלה על אחת במה וכמה המזכה את החייב . והמחייב את הזכאי®). ביי אדוני בבקשה. אל נא תשת עלינו אל תקבל עלינו חובה. אשר גואלנו אמרו ליה נטפשנו ששלחנו יד בך. ד״א אשר גואלנו זו היתה תחלה .(8לנו שלא קלקלנו בך מימינו (י״ב י״ב) °אל נא תחי כמת אמר לו אדוני אין האחים מתפרשים אלא מתוך המות שנא׳ בי הוא בין אחים יסריא (עמוס י״ג ט׳ז). אחותיני עד שהיא בחיים נתפרשה ממנו4) ד״א אל נא תהי כמת אל תעש .(5אחותינו מיטמא במתים אשר בצאתו מרחם אמו כולנו יצאנו מרחם אחד. ויאכל חצי בשרו מניד6) שהוא היתה מלמדת הנשים ואנו אנשים מכאן היה ר׳ שמעון אומר צריך .(7אדם להיות מושל בשל עצמו מבשל אחרים °אשר בצאתו מרחם אמו מרחם אמינו יצאת. אלא שכינה הכת׳ כיוצא בו אתה אומר ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותו ומלאכי אי כ״א) אותי היה אלא שבינה הבת׳ כיו״ב א״א והנם שולחים את הזמורה אל אפם (יחזקאל ח׳ י״ס אפי אלא שכינה הכת' כירב א״א בעון אשר ידע בי מקללים להם בניו (שמואל ג׳ י״ס כלפי מעלה אלא שבינה הכתב כיוי׳ב א״א הלא אתה 1) Mg. פתח שאצא אני בובות ואיוב עבדי היד, יוצא פתח שאצא אני והוא בזכות. 2) In J. aus S.’s. Es fehlt der Nachsatz zu ׳יכול שהוצרך daß Ahron keiner Anregung bedurfte. Vielleicht wird dies gefolgert aus ויאמר אהרן ■ wie weiter ähnlich gefolgert wird aus ויצעק משה. s) In J. aus S. s., Mg. ad. אלא זו בלבד שגגה היוגה בידנו שנטלנו הברית שבינינו לבינך מפני שהברית כרותה לאחים שנא׳ (עמום א, ט׳) ולא זכרו ברית אחים, vgl. מדרש שמואל Abschn. 16. פדר״א פנ״ד ף viell. nur von dort. 5) Sifre 105. 6) Mg. ad. שהיא חציינו היית. 7) ln j. aus S.s. Mg. ראב״ש st. ר״ש, SR.: שעל עצמו רשאי לומר דבר רע ולא על אחרים לכן אמד חצי בשרו ולא חצי בשדנו, vgl. die von J. gleich darauf angeführte stelle aus ,אין הצדיקים מושלי]; מדרש אספה בעצמן אלא באחרים was SR. dahin erklärt, daß ein Anderer für Mirjam Fürbitte tun mußte. Es scheint aber, daß es sich in beiden Stellen um denselben Gedanken handelt, um den Euphemismus in בשרו, und daß einer der Texte nicht korrekt ist, zumal מ׳ אספה S.’s benützt zu haben scheint, vgl. oben S. 42, A. 7 u. S.’s zu 18, 4.