Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1906-01-01 · Heft 6 · p. Seite 742

742 Mathematik bei den Juden (1551—1840). וזה הוא מעשה טוב1) ובזה אתחיל 1לבאר טיסני ואותות האלגיברא שהיו נוהגים אצל ה א ש כ ני וגם הנוהגים עתה אצלינו דורות אחרונים וחשבונית האלגיברא כיד ה׳ הטובה אמן. (שייך לר׳ משה צברץ?> Schluß des Werkes: ובזה אסיים דברי בספרי תולדות יצחק וברוך ה׳ אלהי עושי אשר החזיק בירי זה המעשה וכאשר אזכה לבאר עוד המשה שערים ממספרי אילמי,2) חמשה מיני׳ או יותר אבאר בהם את דטיונתיהם הראוים להם עם כל .מוסתיהם ע״פ ציורים השייכי׳ להם כייר הק׳ אסקופה הנדרסת יצחק ג ונצה דיס ן לילה׳ אדר שני וגאלת״י אתכם בידי החזקה ובזרוע הנטויה אמן. Ein anderes mathematisches Werk citiert der Verf. gegen Anfang des Buches: ועדיין מן הצריך ביאור הוא מאין הוצא (?) את סימנים הלול (!) ואיך ידעו לעמוד סימנים הלול (sic) ומה הוא טיבו של כל אחת מסימנים הלולו עד יצהוצרכנו לכולם . .. התשובה לזה הוא שהוציאו אותם ממספרים Eine פשוטים ומן השרשים שכתבתי בספר באר יצחק. kurze Angabe der Kapitelüberschriften ist folgende: 2a קריאת שם מסימני האלגיברא 5 b קריאת שמות האלגיברא הנוהגים עתה אצל דורות האחרונים 7 a יצער חיבור או קיבוץ מסימני האלגיברא 10 b שער גרעק או הסור באלגיירא 13 b שער הכפל במספרי האלגיברא -17 b שער החילוק ממספרי האלגיברא 2 a־2 למוד החמש יצערים בשברים ממספרי האלגיברא Es folgen wieder 22) ,שמות a) Addition, (24 a) Substraktion, (25 b) Multiplikation, (27 a) Division. 28b מהנס־ון בהטש שערים בשברים. בסימני האלגיברא 30 b כהוצאת השרשים בסימני האלגיברא 35 a מהוצאת שרש המרובע. 52 a יסוד ומקור חשבוני האלגיברא 0 Hier folgt ein durchstochener Name'מפורחיילר הת] הקצי; כה״ר ,משד, כדיין אלם (* d. h. unaussprechlich, irrational, entgegengesetzt מדובר, s. HB. XIV, S. VIII (wo lies 36 und 290) XV, 86 1. Z.