Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1906-01-01 · Heft 6 · p. Seite 730

730 Mathematik bei den Juden (1551—1840). HÜb. S. 577. (S. 578 identificire ich Elia b. Moses Oaleno, unter dessen Namen die Physiognomik תולדות אדם gedruckt ist, worin sein Buch über Steine citirt wird, 1. c. S. 965 in Anm. 121 fies HB. XIX, 60 u. oben 597.) b) ׳טשפטי המבטים über Aspekte, astrologisch, ms. Bodl. Neub. 2518. Moses Galliano b. Jehuda übersetzte: a) פירוש הרובע הקשתותי י, über den Bögenquadranten, aus dem Arabischen des Muhammed b. Muhammed, ms. Paris 10218, Petersburg, Firk. 350 (Gurland, Ginse IJ, 9, HÜb. S. 575), b) eine kleine anonyme arabische Abhandlung, über ־ die allgemeine Scheibe (צס־הה, erfunden von Zarkali), ms. Paris 1021, Pet. 351 (H. Üb. 575, fehlt: im Register S. 1061). — Catal. Paris n. 1149 macht aus »Lesart Galen’s« eine Note von Galliano (Hebr. Übers. S. 682 n. 208). 73 Z. 17—20, Elia Schubschi, zuletzt שובשיצי, und so »b. Jehuda Gibbor« in ms. Bodl. Neub. 2777, wo der An- ־ fang des פירוש שש כנסים;, ms. Fischl 16 d scheint vollständig (m). — Vgl. auch den anonymen Comm. im ms. Columbia Coli., oben zu f 81. 74 Z. 9 : I s a k b. Moses, Arithmetik, mit Noten von 'Elia Misraehi, ms. Bodl. ■Neub., 2774 2 (m). . Das. Z. 16: 185 lies 485. Das. Z. 20 ff.: J os ef Taitazak. Folgendes habe ich ־ vor etwa 50 Jahren aus (damals) ms. Reggio 47 notirt : Fol. 14b: (componere) לעשות, כל־ האצטרלב . .כשתרצה להרכיב מלאכת האצטרלב י תעשה א׳ עגול כרצונן־ והוא ,־דרה העגול האמצעי מן הל■.עגולים ־שעל לוחות■ האצטורלב והוא על מרכז1)•־;.;Ende f. 17 ואם נטית הכוכב . ממשוה היום שהוא עגול המישור לצד דרום ידרה יותר מן: הנטיה הגדולה לא תשלה עליו.כי.לא ישימו כיכב כזה' באצטורלב. .נשלם ■ ביאור מעשה האצטורלב .כס• ר׳ יוסף טאיטצל-( Die Schlußno.tiz ist von größerer Schrift, aber derselben wie die kleinere f. 18b. •: ■: : ג) Ähnlich beginnt die latein. Übers, des Maslama vom ge- ל tauften joh. Hispalensis (Die Europ. Übers. A. S. 49).