Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1903-01-01 · Heft 6 · p. Seite 569

lieber Abraham bar Chijjas Buch der Enthüllung. nach der Berechnung der Einen im Jahre 0228 (14118), nach der Berechnung der Anderen im Jahre 0208 (144.8 n. (ihr.) eintrecen1). L eber <lie IDoignisso jeuer Zeit sali nichts aui’ dev Sternkunde beruhendes vorausgesagt werden, weil in jener Zeit der Einliuss der Sterne auf’hören und Gott ganz neue, bisher nicht dagewesene Zeichen schallen wird. So wird ja auch im Buche Daniel der Verlauf aller Weltreiche vom zweiten TempeL an verkündet־, Nichts aber über die Zeit nach der Erlösung, entweder weil sich dies in den Büchern der anderen Propheten findet, oder weil Gott es verhüllen und erst in der messianischen Zeit selbstנ offenbaren wollte-). Wer warst Jtfose jtfariel? Von 1)r. M. Brann. Seiner Abhandlung über den .,Streit um den Morch in Posen441) hat Bloch als werthvolle Zugabe eine sorgfältig(‘ Vebersicht der ältesten Nachrichten hinzugeliigt, die wir über das Posenor Rabhinat besitzen״). Au zweiter Stelle weist er aus den Rechtsgutaehton des berühmten Judenmeisters von Regensburg als Rabbiner in Posen den R. Mose Mariel (׳"־יבוריאל) nach. Wer war Mose Mariel? Ein Mann mit diesem Zunamen ist sonst im fünfzehnten Jahrhundert nicht bekannt. Zum Glück ist es nicht gar schwer, die Maske zu lüften, in die ein ahnungsloser türkischer Setzer den keineswegs ganz verschollenen Gelehnen gehüllt hat. Die RGA. E. Israel Bruna’s sind bekanntlich erst mehr י) Vgl. Zunz das. -) Der Schluss der Schrift lautet: ומשני זאת אני* חותמים אז ד.ש ער הזד, בכאן ובאים לבקש דדזמים מלב;* בעל היחפים להחיש לנו את בשור״תיר הטובות וימהר לנאלינו ולקב,! את כליותינו ולקיים ליו דבי* הטוב אשי הבטיחנו על ידי נביאיו וחוזיו ככתוב כי כאשר השמים החדשים והארי; החדשה אשר א:* עושר, עומדים לפני נאם ד׳ כן יעמוד זי־עכם ושמכם, וכתיב כי ד.::י בריא שימים חדשים וארק חדשה ולא תזכרנה הראשונות ולא יתעלה על לב, ואשים דג- בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים וליסוד הא דין ולאמי לציון עמי אתה, וכתיב וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני אלהיט ואין עוד ולא יבשו עמי לעולם, וכתיב בי אם שישו ־וכילו עד אשד אני בורא בי הנני בורא את ירושלים נלד,, ועסה משוש אמן אמן ואמן. 0 oben S. 153— 1G9. 263—27» •und 346—051). — ף S. 348 f. *) S. 347 ff. —