Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1898-01-01 · Heft 11 · p. Seite 514

514 Aus dun )iriofon ■Abraham Budersi s. זד יכרית ד. בל שפתי הלקות זד, ינקר כל עין רוגל. בל כלי [יוצר] אלי:.־ לא יצלח') וארור נוכל ישוב נתעב ונאלח. ועל כל כצריח ’ מתוכו גצריה ונריע-). כל לשון .תקום אתנו למשפט תרשיע!:). כזאת שמחנו ועל אור שמחתנו שכנה עננה. דפקתנו הבדלה ותעבור הרנה. בקוס הנכבד הגדול פקירגו ללכת בבית חצר אדוננו כנגד החותם ולכתוב עלינו ׳שטנה. ופתשגן כתב החותם בידו אש־ ממנו מלים העתיק., לרופף עמוד; עמידת:•* והרי שלוחנו להעתיק. על זאת לבנו נבעת ונבהל. מיראתנו בל מלשני בסתר כסוס מיוזן איש על רעהו יצהר4). ודלטורים, שבדור כלחוך חשור את ירק עתה יגורו קהלנו פ; רע יגורם. שמא .!!׳_> הקהל. החטא ועצמותיהם יגרם. פ; תחזור הצרה ליושנה וחנפי לב יצאי* ממאסרם. והורי הגפן נכריה יחזרו לטור". וכעס הפקיד הנגיד נגיר פן יסעף ננאקת פאינונ). וכסא כבוד ינדב להתיר הרצועה בכלי עמנו. ונתנה רשות למחבלים לחבל יראנו מאוד לנפשותינו. ואנה נוליך את חרפתנו0). תיקר נא נפשנו ל העלוה להטיב לגו י ■ג; חסדכם. ""טהדלו לעזור ד) וו רייך ייי^יך ד בררה הגביון דאושק״ה להסבג סיבים לסדר דבריו והאהבה. הכזלר. נים יפיל תחנת■- לפני והגבר המלך הזך!ייסב ב?ייגי כיום נטעו ויומא חד במאן יקר למחר ליתבר"). מחמלתו חירי־ע ללב ונכנס■־־. למכתנר ארוכה ומזור לכפר בעדנו. ו! לשפוך עתרת בעדנו. לפני ההגמון חג נדיבה. ואם רבו,טובותיו אצלנו ישמור ו ונכוחים לדבר עלינו טובה. וברוח הן, לתת לנו שארית לרחם עס נדכה והלן [והבר?]4). לעקור נטוע היחפוץ דכאי ו אחרי חפצו היינו ויושיבנו באשמנים, הזה ומחפדיו הנאמנים. ,וכאלה רבות עמו. ,טענות המסורור לאזן ביושר נאמו. על בן אחינו אנשי גאולתנו. השתדלו להסיר ,מר ממות נפיש־תני. ולכם תהיה צדקה. ולא תהיה זאת לנו לפוקה. הלי־ נא פני ההגמון הגדול, להרים מעל,.שכמנו נטל מעמסות.;דענו• כי כל ,יוכל, ולא יבצר ממנו כל אשר יום לעשות. ואמרו לו בי לולא שמענו קול מלחמת הדרבים אשר החלנו לכעמנו. יום מסע הפקיד שמנו אחריו לדרך,פעמינו. עוד זאת יצאנו לחלות פני מעלתכם. לשום בעדינו מגמתכס. לחקור ולדעת אם הוציא המלך אדוננו מחבר האפיפיור חותם הנדויים הנקראים שיישטאשייוניש כאשר עמנו התנה אהבים. בנגידיו זמיריו הטובים והערבים. ואם הוציאוהו שלחוהו לני במסדכם, ועלינו כל מחסורכם. שלחוהו ביד זה ר,רץ. אישר הריצונו לקראתכם נחפז ונמרץ. כבדונו נא לראות, פנינו בכתיבה בהר;ם קול וקרא בגרון. שמעו לקולנו לקול האות הראשון גם לקול האות האחרון. ועל הכל לקיים חותם האטאלייון, רתמו מרכבת ישעכם. שמונו כחותם על לבבכם. כחותם על ‘) Jus. »4. 17. י) Jos. 42, ז:!. :l) Jos. 64, 17. J) Jer. 5, S. ») Jos. 10, 33. *2 ן. Sam. 13, 13. ") 2. Sam. 18, 3. ל Hiob. 8, 6. ״) Ber. 28 a.