Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1896-07-01 · Heft 10 (Juli 1896) · p. Seite 461

Handschriftliches ans der Hamburger Stadtbibliothek. 461 אתן תחלה לאדוני על כל השובה אשר עשיית י את עבדך יתגדל חסדך לעשות אתי אך טוב עתה ברוך יי * ואנוכי לא ידעתי בבה אכפרה ובמה אשיא את פניך כאשר הגדלת עשיות(!)• אולם הי אני כי כל עוד נשמתי בי וכור אןכרך במרחקים כי ךאיתיך אוהב קרוב וגומל חסד בהיותי טרוד ועסוק היית לי לצור מעויו ומגדל עוו לכן אנוכי בכל אשר תצוני הנני ולא .אמנע ממך מאומה מכל אשר אתי ואני וכל כחויתי נתונות הנה לך כל הימים וכל עוד נשמתי בי תבענה שפתי תהלה להודות לשם תפארתך גם ברוך תהיה והיית וךבית כה תפלת עבךך הצעיר יוחנן שקוב לאנגיער הכותב ברורלך יו׳ כ" ניסן שנת א" תרט״פ: Ferner finden sieh ebda. vol. 18 Qu. p. 406 ein liebiäischer Bettelbrief an Majas von J011. Clir. Gottfried [olim Rabbi] und Frantz Heinr. Salmon, p. 812 ein sehr fehlerhafter hebr. Brief an H. M. Kempffer von seiner Schülerin Anna Katharina Brockdorff, geb. von Schlefeldt [?חאהלולד] und vol. 90 p. 262. Jerem. Elchanan Hederi literae supplices ad Regem Poloniae de officio Eccles. impetrando 15- Jan. 1740. אתי אל־־נא :יהד לאדני כי הואלתי להשתהות לרגליך נ וה עשיר־שנים ■ אנכי עם־הכהן הראשון בעירנו השיכל והורות את־בדה עבדתיו בכל בחי ועתה עך מתת תחנתי אליך אתחנן ספחני נא אל־אחת הכהנות לאבל פודלחם: הן אני אביון ויתום ולאמי עוד שלשה־בנים וארבע בנות ואין בהם עשה לביתו: דנה כהן לות והניח פרה גדלה: הלא־חתן היא די־לחם וחלב לי ולאמי כל־ימן ח־י: ואם לא ואד צביר אולי־תפלט היא עגל והוא רב לת אודך, חסדך תמיר ועל חייך ושלמך אל יהוד, תפלת עבדך: ירמיהו אלחנן הדרי כתובה בלעסניג [in Sachsen] בחךש הראשון' בחמשה־עשר יום לחדש: לפ״ק ת״ק,