Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1894-01-01 · Heft 4 · p. Seite 189

Der Sturm der Tarnogroder Conföderirten auf Posen. 189 כלל ישראל אנו סובלים . כי נגועים אנחנו בל היום ותוכחתינו לבקרים . התבוננו וקראו למקוננות ותבואנה ותבחרנה ותשאנה ער קהלתינו הקדושה קינה ונהי ותרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יולו מים איך שורתו. לולי ה׳ צבאות הותיר לנו שריד כמעט היינו בכל רע חלילה . כל ואת באתנו בצר לנו מאוד שמצאונו כל אלה הצרות רבות והרעות ויבורא ועקרבא . ועדיין לא הונח לנו פלצות וזלעפות אחותנו צירים והבלים ויסודי׳ האחרוני׳ מוסיפים על הראשונים שבר על שבר הוה על הוה אשר הלוחם כל היום ילחצונו בחוקה במדהבות עצומות וכבדות יום ולילה לא ישבותו הב הב כמה מאות נפשות יתר הפלטה עטופים ברעב בראש כל חוצות צועקים ללחם ואין פורש להם . המדוכאים ביסורי המכות והפצעים והחבורות אין כל מאומה להשיב נפשותם . והצרה הגדול׳ אשר על כולנה עולה . כל הפריצים עריצים אדונים שלטונים תקיפי׳ שרי החיילים הם בעלי החובות הנושים בקהלתינו הקדושה . הם בקרב לוכדי העיר אנשי המלחם, . עומדים כבעלי חובות ושטרותיהם בידיהם כולם כאחד עונים ואומרים האח האח ראתה נפשם . כי עד הנה היו כמו אסורים בקושרות ולא יכלו לתבוע נשייהם . אך וה היום שקיוו מצאו וראו שידם רמה ועל העליונה מצאו מקום לנכות חובותם ורוצים להיות נפרעים מקהלתינו הקרושה בכה גדול ובזרועם הנטויה זו החרב חלילה . ולקחת נפשות זוממים בשבי׳ ובקולרין אנשים ונשים עוללים ויונקים . אם לא נראה להתרפס ולרצות אותם בריצוי כסף מלא תשלומין מעליא. לא ניחא למרייהו למימר הכי הגיזומים שמגזמי׳ לעקור מן השורש לגמרי את קהלתינו הקדושה ולגרשינו מהפתפה בנחלתינו ולבלתי לתת לנו שארית בארון מי האיש החכם ויכן את ואת כי מי יאמר להם מה תעשו. בקושי גדול ובתהנוני׳ שנתנו זמן קצר בכדי שילך ויבא עזרתינו מאחינו ב״י רחמנים . ואנחנו כמו חאסורי׳ באזיקים א״א לנו לשלוח משולחים שלוחי דרחמנא . כי הדרכים גדורים וסגורים מפנינו כעת נוחה ושווילת׳ מהדרא למתא!). על כן שלחנו את דברי האגרת הואת בכל תפוצות הגולה למען ה׳ אלקי ישראל יכמרו נא רחמיכם וחסדיכם המרובים על קהלתינו הקדושה פו״נאה ועל בתי כנסיותינו מקרש מעט בעוד שהכותלי׳ והמהיצו׳ עומדים קיימים. ועל ספרי תורות קדושות שלא יחללום פריצים . ועל המחצב הקדוש בית הקברות אשר גאוני עולם וחסידי׳ טמונים בתוכו שלא יבוא כל אלה חלילה בירי זרים לשממות עולם חלילה . אחינו וריעינו הלא בני אל אחד כלנו חלק ה׳ עמו חבל נחלתו חנונו הנונו חוסו על אבות ועל בנים עושו חושו מהרו לשלוח עורתינו ולפרוק עניים ומעונים בישועה גדולה ופורקן כהיום בנדרים ונדבו׳ גדולות והקדימו עצמיכם למצוה רבה זו פדיון שבוים ממש . ולהחיות נפשות אביונים ועניים לומדי תורה כמה מאות נפשות . כי שהי׳ אסורה במעט קמעא. ועל צוארינו אנחנו נרדפים . היש קל מהר ישלחו נא נדבותם ע״י חילופי׳ בטוחים ע״י בי דואר . לקהלתינו קדוש׳ לקר׳ לשברם דרור ולאסירים פקח קוח משוד עניים מאנקת אביונים עתה יהומו נא בזריזות נמררן מאוד . מי האיש החכם יוכל *) Vgl. b. Ketuboth 27a und jer. das. 26 d.