Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1894-01-01 · Heft 4 · p. Seite 180

180 Miscellen. נורת קצת מלותיו, כי אם לפי ענק בונת הבחינה, וגם בקצת הספר הוצרכתי להניח חלק בקצתם, כי היה חלק מהספר מוטעה, ואני משביע כל קורא לבל יגיה בו דבר אם לא לפי מומחה ומפורסם בלשון, ואולם אם השי״ת יספיק בחלדי וצבאי יאריך אחקור אחריהם בספרים אחרים ומפי חכמים ואבא להבינם על מכונתם. אחר ואת עלה בלבי לעשות מאמר אחד לחתום הספר בו, ואוכיר בו רוב המלות הכבדות(!) ערביות ועבריות הנמצאות בם׳ זה, גם שמות הסימנים המשתנים ושמותם הנוכרים בלשונינו למען לא יטעה הקורא בהבנתם ועל כונתי הרצויה בהעתיק הספר הזה להיות למחסה ולמסתור מורם לוות שפתי גאיונים ומעשה לסתור, דברי גדופותם ומהתלותם כל קוראו בנמצא יברכני כשאר המחברים, ולחסרון אל יקללני, ולוכות ידינני, ומברכת החכמים יבורך הצעיר בבית אביו נתן המאתי הדל באלפי ישראל, יוכה בישועת יעקב ובקבוץ נפשות ישראל, ובא לציון גואל, והיה בשכבי עם אבותי ואליהם יוצרי יאספני, ואחר כבוד יקחני, מבין עם תלמיד לטובה יוכרני. כל אוהבי חכמה תמיד שאו ידכם לאל לקול זעקי הן יחנון חנון: ישלח אלי עמו גואל וציר ישעי נצר ונין ישי צמח שמו ינון: יקנה שאר עמו מכוש ומעילם מהר יביאם אל ההר והלבנון: אוכה אני נתן עמם היות נלוה המעתיק כיום ספר שמו קנון. .צידת הדרכים .I>jezzar5$ Viaticiim, hebr־80. (S.705) ibn al a) Vorrede des Moses ibn Tibbon, nach ms. Netter .19 (— Schönblum 1869), Uri 413, München אמר משה אכן תבון מעתיק הספר הוה מל׳ הגרי ללשון עברי מתנצל לפני כל חכם לב לא מפני היותי חכם בעיני ובקי בשתי הלשונו תויודע בחכמה הואת [אני] ראוי להעתיק הספר החמודה(!) ולא לחסר כבוד המעתיק הראשון ולשבח סבתו(!(!) וזכר פעלתו אך מלאני לבי לשלוח יד במלאכה הואת בראותי כי'מי שהעתיק הספר הוה אל לשון ןימלשוןן הגוים קצר ברוב המקומות וסתם המפורש והסתיר המבואר והמיר הענינים ורוב הנוסחאות קצר וכר תועלתם וסגולתם ודרך מתכונתם ועשייתם והוסיף וגרע במשקלות וחסר קצת הסמים והפריד המחובר וחבר המפוור ואין על כל זה אשם על המעתיקו מלשון הגרם אל לשון הקדש . אמנם עשה רוב שמות החלאים בלשון הגוים והם שמות לא יבינום כי אם חכם בחכמה הואת שקבלם אמרתי בלבי להעתיקו מהלשון אשר חובר בו בלשון מבואר ומובן לכל יודע ספר, ולא שמתי לבי לצחות המליצה וקצור הלשון והלכתי בהעתקה הואת במנהגי בשאר העתקות להעתיק מלה במלה בכל אשר אוכל או לחסר מעט או להוסיף או לאחר או להקדים באשר לא אוכל בלעדיו כפי לשוננו וכל זה להשמר מן השגיאה ושלא להחטיא הכוונה כי לא רציתי יהשען בדעתי ולסמוך בהבנתי ולעשות לשון קצר וצח לפי המובן לי ובחרתי לשום כוונתי להשאיר כוונת המחבר לא לצחות 1) Var. ולשבחו וטובתו.