Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1886-01-01 · Heft 9 · p. Seite 407

' ‘ ' NälWnenstsche Hyclus. über Koh. 5,5, vgl. ר־זדו, nmft 68היןור׳ wie אחרי Rr. 14; 4—5 Proöm mit 9—6;זש״ה AüMgüng *zu den ersten Lerstn, Ale die ganze HoMilie über 4©;לשון הרעlul'שנאמר וטי:;. i קיעחויר?יבאr;איל הקב״ח:צןצה*ו). Tauch. מצורע sJtr. 1—3; der in Rr. 4 dem Jelamdenu der folgenden Homilie vorgedruckte Vers זאת תהיה• חורת המ1ודע ist'von dem in T.^ ausgefallenen Stücke, NrV 9 des T. d. A. noch hier übrig geblieben. Vajikra rabba Parascha 16 (Nrl! ואת תהיה תורת 6—5 ,4 ,3 ,2; המצרע חוור "מ»' fernere Proömien mit ההיר Und, Nr. 3 ausgenommen, mit der Schlußformel לפיכך טשה טוהיר 9—7; את ישראל ואומר להם ואח תהיה וכי' Auslegung zu 1 den ersten Versen; Schluß שהיה רחוק ונתקרב אמר ה' ורפאתיו וטי). 10) וידבר רתחתי נגע Lev. 14, 33. T. d. Ä. מצורע Nr. 10—12 (Nr. 10 כי תבאו וכוי ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחו תכם ילמדנו וכוי מנץ ממה שקראו"בעגין בי חבאו 11;וכי' Proöm mit וש״ה, wohl nicht zu Ende geführt, vgl. das erste Proöm in Vaj. r.; 12 AuÄegüNg zum ersten Verse׳; Schluß אף הקביה יתברך שמו . .שנאמר.וכוי). Tauch. מצורע Nr. 4, daselbst fehlt Nr. 11 des T. b. A. dem Schluß der Homilie ist noch chinzugefügt מהו ומלהומות וכוי. Vajikra rabba Parascha 17 (Nr. 1 ט תבאו וכוי ונתתי 2; נגע צרעת בבית ארץ אחותכם הוזיר וכוי zweites Proöm mit *fm; 3 ..על עשרה דברים נגעים באים ומי (vgl. das Jelamdenu im T. d. Ä.), schließt wie die beiden Proömien mit לפיכך משה טוהיר את ישראל 7—4;כיחבאואל ארץ כנען Auslegung zu beti ,ersten Versen; Schluß יכול לעולם . ׳. שנאמר כה אמר ה' אלהים הנני יםר בציון וכוי). 11) וידבר דאיש איש כי יהיה Lev. 15, 1. In den Tanchumas keine Homilie. Vajikra rabba Parascha 18 (Nr. 1 ד בר אל בני ישראל