Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1885-01-01 · Heft 12 · p. Seite 562

II 562 Elicser b. Joel halevi. zwischen dem psn ספר und Chauanel geltend gemacht werden. Die Vermuthung '), daß Chefez b. Jaz lisch (abbrev. ר״ת)) der Autor sei, hat viel für sich, aber offen« bar hat das Werk später mancherlei Erweiterungen erfahren. Es mag von C h e fe z oder nach einer halachischen Schrift desselben angelegt worden sein und nahm dann zahlreiche gaonäische Rechtsgutachten * *) und selbst Chananels ') Bescheide auf, ist also ebenfalls nur ein Sammelwerk 4). Neben dem letzter» Werke wird das 6והוהיד) genannt, das schwerlich mit dem Midrasch Haschkem") identisch ist. Daß R. Chefez Aluf dessen Verfasser sei, wie der Herausgeber ף mit Bestimmtheit annimmt, ist nicht '1 Rapoport 1 קבוצת חכמיס. c. früher schon Von Reifman ausgesprochen. *) ראניה N. 1022 heißt es daher blos הגאוני□ בספר חפץ vgl. Or Sotua ms. I 68 b, 82 b, 84 a, wo gaonäische Gutachten daraus citirt werden. •)!ראביו N. 957, daraus Meir aus Rothenb. Rga. N. 800 stimmt fast wörtlich überein mit einem Bescheide Chananels in Schibbule haleket II ws. N. 145. Ein ספר חפץ, wohl ein exegetisches Werk, ist im Paaneach Rasa Abschnitt שמות citirt. Cod. München N. so p. 100 hat jedoch die Lesart .(?) ספר רו״ט ראביה (״ N. 940: ואיש שקיבל (L מצאתי בספר חפץ שהותיר (והזדויר קידושין על בתו מקטן או אביו של קטן אין אותן הקידושין כלו□. מצאתי בספרים (בספר .11 והזהיר קטן בן ח׳ ימים שקידש אשת אפי׳ מגרת ואח״ב נדל הנער בן י״ג שנים ויום א' אפי' שלח חפיציו לאחר שגדל אין חוששים עליהם משום קידושין עד שיקדש אותה משגדלה. ועוד כתוב שם שאבם קידש אד□ אשה לבנו גדול שלא מרעתו אין קידושין ו?א עוד אלא אפי׳ קידש לבנו קטן אין קידושיו קידושין. קטן שקדש לו אביו אשה בעריכם א□ ימאנו — רבי' קלונימום פוטרה בלא גט — והזהיר משמע שצריכהגט• Dieselbe Stelle in abweichender Fassung, Pardes 22 a, •) V. Buber, Lekachtob, Einleitung. י) Freimann Einleitung zu dem von ihm nach dem Fragment von Cod. Wünch. 205 edirten Werke והזהיר, Leipzig 1873 Exodus und Warschau 1880, Leviticus und Numeri Abschn. במדבר und נשא. V. jedoch über den Verfaffer Zunz. Hebr. Bibliogr. VIII, 2!, Geiger. Jüd. Zeitschr. XI, 94. Von den im רא2יה citirten vier Stellen findet sich nur die zweite in