Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1883-01-01 · Heft 11 · p. Seite 496

496 Exegetische Studien zum Propheten Jeremia. 7) XXV B. 12—12 אפקד על מלך בבל exilisch; ebenso Schluß von V. 18 כיום הזה; und V. 25—26 (אוו כל מלכי סדי (S. 204 f.). 8) Cap. XXVH ער בא עת אחיו גם הוא exilisch (S. 290). 9) Cap. XXIX 10—14 והשבתי אמכם ebenfalls exilisch (S. 294). 10) Cap. XXX 9—11 ואוז דוד טלכם אשר אקם להם exilisch (0. S. 338 f.). 11) Cap. XXXII 43 שממה היא מאין אדם. XXXIII10 חרב הוא מאין אדם ומאין בהמה י ־ י הנשמות מאין אדם ומאין חשב. SS. 12 החרב;מאין אדם ועד בהמה. Alles dieses Zusatz im Exils (o. S. 345). 12) Cap. XXIII 14—16 הנה ימים באים Trostworte aus der Exilszeit (S. 384 f.). 13) Cap. XLVI V. 27—28 sicher ein Zusatz aus der Exilszeit wie 30,10 (S. 338) ואמה אל מירא עבדי יעקב. Es ist hier angesügt, weil voraufgehend gesagt ist, Aegypten werde wieder hergestellt werden. Da nämlich der prophetischen Verkiindigung zum Trotze Aegypten noch sortbestanden hat, so hätten die Exulanten an der Erfüllbarkeit der Jeremianischen Verheißung von der Rückkehr aus dem Exile zweifeln können. Die Verse heben daher mit henterojesaianischen Wendungen hervor, daß das Volk trotzdem nicht verzagen möge: הנני מושיעך מרחוק (vgl. o. S. 327, 397). 14) Cap. XLIX SS. 9 und 14—16 die Entlehnung aus Obadja in der Exilszeit hinzugefügt (0. 2j. 482 f^).