Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1881-07-01 · Heft 7 (Juli 1881) · p. Seite 336

330 Zur Lebenszeit des רכי יהודה כר שלום. Rabbi AbbahuS tyabivt. Dies erschüttert jedoch die Angabe Jnchasins רכי יהורה כר שלום בומן ר׳ אבהו gar nicht. Er war nur ein j ü n g e r e r Zeitgenosse Rabbi Levis und Äiabbi Abbahns, die er noch überlebt hat. Auch רבי פינחס בר חמא, Brn der des ר' ברכיה כר חסא,, tradirte als j ü u g e r e r Z e i l g enasse des Rabbi Levi sehr häufig כשם רבי לוי. S. MtSschr. Jahrg. I87«>. Leite 407, meine Anmerkung; und in Bereschith Rabba, Kap. 5, finden wir auch ר׳ יהודה בר שלום ור' פינחס welche Stelle dem Jernschalmi, Kilajim I, entnommen ist. Auch der Umstand, daß sein Vater ר׳ שלום im Namen des ר' יחורח כר סימון des Zeitgenossen 5t abbi I o s n a S den Levi (S. Beide bei Juchasin und Seder Hadorot) tradirt, stimnit zu dem angenommenen Synchronismus des רבי יהורה בר שלום seines Sohnes mit Rabbi Abbahn. Beide also, Rabbi Abbahn n n d sei«! jüngerer Zeitgenosse דכי יהודה בר שלום, können wahrend der 21jährigen Regiernngszeit DiocletianS 284—:>05 gelebt habe». Unterstützt wird diese synchronistische Fixirnng aber durch den hochinteressanten Umstand, dast wir Babli/Beza 15—!<! lesen: חד רב תחליפא אחור. ררבנאי חוזאה כל מוונווזיו של אדם קצובים לו מראש השנה חוץ מהוצאת שבתות והוצאת י״ט והוצאת בניו לתלמוד תורה שאם פחת פוחחין לי ואם הוסיף מוסיפין לו איר אב הו מאי קראה תקעו בחורש שופר בכסא ליום חגנו איותו חג שהחורש מתכסה בו הוי אומר זה ר*ה וכתוב כי חק לישראל תא משפט לאלהי יעקב מאי משמע רהאי חק לישנא רמווני הוא דכתיב ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה. Rabbi Abbahn lebte also gleichzeitig mit diesem רב תחליפא. Nun vergleiche man diesen Ausspruch des רב תחליפא mit dem ans Baba Batra 10a, von mir citirten des :ר" יהודה בר שלום כשם שמזונותיו של ארם קצובין לו מראש השנה כף חסרונותיו של אדם קצוכין לו מראש השנה, so leuchtet es sofort klar ein, daß die Spitze des Ausspruches des דבי יהודה בר שלום gegen den des רב תחליפא gerichtet war, die also auch gleichzeitig lebten. Meine Annahme erweist sich dadurch als richtig, daß die SabbatlMnSgaben damals die Tagesfrage bildeten und verschiedene Meinnngen hervorriefen. Smichow, den 10. Juni 1881. Dr. Samuel B a ck.