Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1879-12-01 · Heft 12 (Dezember 1879) · p. Seite 539

der Juden im ersten Kreuzzuge. 539 היתר. פורסת אח כחי ירים שלה בין שני האחים ואמרה לחברתה חייכי אל תשחטי יצחק לפני אהרן והנער אהרן כשראה שישחט אחיו היה צועק אמי אמי אל תשחטני והלך ונחבא תחת חיבה אחת וחקה אח שתי בנותיה בי לא וטרי א נא וזבחה אותן לה׳ אלהי צבאות ואו הרימה קולה וקראה לכנה, אהרן אהרן איפה אחה גם עליך לא אחוס ולא ארחם ותמשכהו ברגליו מתחת התיבה אשר נחבא שב ותזבחהו לפני ה׳ רם ונישא. ותשימם בשתי בתי ידים שלה אצל מעיה והיו מפרפרים אצלה ער אשר תפשו התועים את החדר ומצאוהו יושבת ומקוננת ויאמרו לה הרי לנו הממון שיש בשתי בתי ידיך ויהי כאשר ראו הילדים שחוטים ויכוה ויהרגוה ועליה נאמר אם על בנים רוטשה והיא מתה כאותה הצדקת על שבעה בניה ועליה נאמר אם על בנים שמחה. והרגו הת־עים כל אותן שבחדר ויפשיטום ערומים ועדיין היו מתגוללין וטפרכסין כדם. ראה ה׳ והביטה כי הייתי ווללה. ואחר כך השליכום מתוך החדרים בעד החלונות ערומים הרי הרים תלי תלים עד שהיו כהה גבוה. ורבים מבני הברית כשהיו נזרקים בער חחלונית היתד. בהם עור היות ורמזו באצבעותיהם לאמור חנו לנו מים ונשתה וכשהיו רואים התועים כך היו שואלים להם: רצונכם לטנף עצטיכם? והיו מנענעים בראשם ומסתכלים לאביהם שבשמים לאמור לא ומראים באצבעותיהם להקכ״ה, והרגום התועים. — או התחילו התועים להלל שם ישו הנוצרי וירימו רגליהם ויבאו אל שאריח הקהל אשי בחצר הפחה הוא בורקריבא ויצורו גם עליה וילחמו בהם ויתפשו את טמא שער החצר ויכו נם בהם׳ ויהי שם איש אחר ושמו מר׳ משה כ"ר הלכו ויקרא אל בניו ויאמר להם בניי חלבו ושמעון בוו השעה גיהנם פתוח וגן עדן פתוח כאיזה מהם רצונכם להכנס ויענו אליו נלכה בגן עדן ויפשיטו צווארם ויכום האויבים. וגם ספר חורה היתר. שם בחדר אחד ויבאו התועים בחדר וימצאוה ויקראוה קרעים קרעים ויהי כאשר ראו הגשים הקדושות והטהורות בי נקרעה התורה ותקראנה כקול גחל לבעליהן: ראו ראו התורה הקרושה האויבים קרעו אותה ואמרו אותה ואמרו כולם האנשים והנשים ביחד אי התורה הקדישה כלילת יופי מחמד עינינו שהיינו משתחוים לה בבית הכנסת ונשקנו וכבדנו אותה איך נפלה עתה ביד הטמאים. ויקרא שם בחור אחר ושמו מנחם בן רבנא דויד ויאמר אליהם אחי קרעו בגדיכם על כבור התורה ויקרעו בגדיהם וימצאו תועה אחד בחדר ויקומו מלם האנשים והנשים ויסקלוהו ייפל וימות. ויהי כאשר ראו העירונים והתועים כי מת