Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1878-01-01 · Heft 3 · p. Seite 144

144 Mardochai den Hillel, ihm unterfertigt: Joseph b. Elija, Nathan b. Meschullam (sein Sohn) und Meschullam b. Mose'). ״Mttrhagkm , Meg. IV. 831 gegen Anfangs). Mose, Schiller des R. Tam, Gitt.455 ,הלב׳ גפו, wahrscheinlich M. b. Abraham a. Pontoise; vgl. Hajaschar, Nr. 625. Mose, deffen Tossaphot Synh. IH. 695, in B. und W. noch B. Batra III. und IV. rieben den Tossaphot des Ri (׳n»W זה מצאתי בתוספ׳ ר״י וכתום׳ ר׳ פשה) angeführt wurde, ist wahrscheinlich M. a. E vreur, s. weiter 8. v. s). Mose מארלד (Arelat?), an welchen Kalonymos (der Alte?) ein Responsum richtet^), Scheb. II. (ed. Riwa 1174); aber B. z. St. liest מארלך und W. מאורלך. Sollte Erlach gemeint sein? Mose (?) a. Chino«, הר״ם מקינון, Ed. Gitt. I. 322. Mose b. Chisdai, aus T a ch a u in Böhmen, Verfasser von Tossaphot zu Nedarim 6), lebte in Regensburg, B., Nidda (MikwLot) 747: מעשה בריגנשפורק und והרי מקוה שבריגנשפורק, wo Ed. und die anderen Mss. גישפדק ,גישפודק und גינשפורק lesen. Er war ein Zeitgenosse des Simcha a. Speier; B. und W. zu Ab. Sara H, .ונחלקו עליו(על ר׳ שמואל ב״ב) רבי׳ שמחה וה״ר משה בר דזסדאי : 829 (Schluß folgt.) 9 Vgl, Raben, Eben Ha-Eser, S. 1S4a. nnd das Ga. der Weisen von Narbonne im Orchoth-Chajim הי קריאת ם״ת ß 5. י) Ueber verschiedene als ״Minhagim" bezeichnete Werke s. Zunz, Ritus S. 21 flg. s) S. Zunz, z. Gesch. S. 38. 4) Auch Zunz, Lit.-Gesch. S. 160, Anm. 9 erwähnt eines ׳הורה בר משה מ א ר ל ר י, der wahrscheinlich Sohn dieses Mose war. Israel Bruna, G a. Nr. 207: ו ב״ ב משה בר חמר אי והוא ה״ר משה תקו בתוספותיו דפ״ק ועררים; daß unter תקו Ta.chau in Böhmen zu verstehen ist, s. das. Nr. 278.