Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1875-01-01 · Heft 4 · p. Seite 189

Eine Hymne Samuel öauaiviba. 189 : 25) ואולם מה אלי ימים מעטים ביום עברה ביום צרה עכורה 26) ואמרתי אהה איך אחיה עור וסר צלי ובאה הצפירה? 27) ומצא האלהים את /»גי ורגני? ודיגו במשורה. 28) ואז שלח משנאי זה אשר שש לאידי, אל מיודעי בשורה. 29) כבר בא יום אשר מאז אקוה תבואתו ופיה המגורה, 30> ואבד באבוד מלכו, שמואל, ותוחלתו ככר אזלה וסרה. 31) וחרה לי וחרה לאלהים ואפו בו, כאש נשק וחרה, 32) אזי עמד בפיר עמים ועצר בעמו, אחרי אביו עצרה 33) וכתב צוררי אליו בנחץ כתב חזק ורב מאין פצירה. 34) ושלח לו התדע, כי שמואל לחיותו. ברתינו עבירה 35) ואין שלום ואין השקט, ונפש יהודי זה בחור מפה נצורה. 36) שלח אוחו ויסורו מדנים ומדמים, וקח עליו פשרה 37) ואם אין, דעה כי המלכים עלי מלחמתך קשרו קשירה. 38) וכה השיב בספרו, אם אמלא שאלתך, תמאני מארה. 39) ואם אמסור ביר צריו משרתי תהי נפשי ביד צרי מסורה 40) לזאת קצף משנאי זה, ואחז בש טנתו, ו היקש לו וחרה. (Fortsetzung folgt.