Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1871-01-01 · Heft 10 · p. Seite 470

Mischna tract. Pea Ende lautet: מן הזקנה ער שיפרנס אחרים r וכל מי שצריך לטול ואינו נוטל אינו מ משלו ועליו הבהוב אומר ברוך הנכר אשר יבטח בה׳ והי׳ ה׳ מבטחו וכן דיין שרן דין אמת לאמתו וכל מי שאינו לא חגר ולא סומא ולא פסח ועושה את עצמו כאחד מהם אינו מס מן הוקנה ער שיה" כאחר מהם שנא׳ צרק צרק תררף וכן ריין שלקח שחר ומטה את הרין אינו מת מן הוקנה ער שעיניו כהות שנאי ושחר לא תקח כי השחר יעור פקחים. Nun ist es offenbar, daß der zweite Satz וכן דיין ופו׳, ganz beziehungslos zu den! Vorhergehenden das וכן nicht rechtfertigt; daß ferner hier die Aussage, sowie der biblische Beleg fehlt, daß endlich put dritten Satze וכל מי שאינו לא חגר der angeführte Bibelvers gar nicht paßt. Auch scheinen die Sätze nicht wohl geordnet, inbem bald von dem Armen, bald von dem Richter die Rede ist, ohne daß ein torlium comparationis ersichtlich ist. Nun lautet aber der Text im jerusal. Talin.: וכל מי שאינו לא חגר ולא סומא וכר אינו מת מן הוקנה עד ופו׳ שנא׳ דורש רעה היא תמאנו ונאמר צרק צרק תררף, wo wiederum der zweite Bibelvers durchaus nicht paßt. Ich glaube daher mit Benutzung dieses jerusal. Textes die Mischnah folgender Maßen Herstellen zu dürfen, daß sowohl die Aufeiuauderfolge der Sätze als die Bibelverse dazu stinnnen: וכל מי שצריך לטול ואינו נוטל וכו׳ שנא׳ ברוך הגבר אשר יבטח בה׳ ונו׳. וכל מי שאינו לא חגר ולא סומא וכו׳ אינו מת מן הזקנה ער וכו׳ שנאמר דורש רעה היא הבואנו. וכן ריין שרן רין אמת לאמתו אינו מת ער שיוכה לעשר שנא׳ צרק צרק חררף למען חחי׳ וירשת. וכל דיין שלוקח שחר וכו׳ שנאמר לא חקח שחר כי השחר יעור רוקחים. Dr. Land« u.