Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1868-01-01 · Heft 5 · p. Seite 178

178 Erklärung zweier der Mischnajot, Ediot 1, 5 und 6. המעות אל נכון ׳ ולא תהיה יד הכל ממשמשים בהם ולא יפול צרור כסף ארצה לבטלה ׳ דניחא לן דליתעביד מצוה בממונא ׳ ושהיה אמורה הדבר עד לא ירתק חבל הכסף ונפל עזור אוחז החבל ואין מקים ח״ו _ ואף אתכם אחינו ב״י תאזרו חלוצים כמונו השטיעוה ביהודה ועוד ׳ אל הערים הקרובות אליכם והרחוקות מכם שלחו וקוננו מאד ׳ לעזור בלא לב ולב בנפש ומאוד * ובהיות אחינו ב״י עומדים בצרה ׳ לא עת האריך בתפלה ׳ ונשים קנצי למלין ונאמר די ׳ וכן יאמר לצרותינו אל ׳ ציון במשפט. תפדה : בימיכם ובימינו תושע ישראל ויהודה ׳ הכ״ד האלופים ראשים חונים קצינים ונגידים פ״ו קהלתנו יצ״ו בצרוף שני המאורות הגדולים הרבנים הדיינים נר״ו הבאים על החתום על הגלוי מדברים בצדקה רב להושיע הקטן שמואל האלברשטאט פ״ה : נאם יהודה ליב מהלברשטאט הקטן משה בן לא״א טהר״ר יהודה ליב קליף זצ״ל: נאם פייטל ברלין: צבי הירש סג״ל טהאמבורג: נאם נתנאל פירשט : הקטן מרדכי מהלברשטאט : נאם זלמן עמריך : אברהם הלוי: מאיר זושט (?Soest) הקטן מרדכי מליסא ראש״בד דקהלתנו והמדינה יצו: הצעיר נפתלי הירץ דיין ומ״ץ פה ק״ק ברלין יע״א ׳ נדפס פה ק״ק ברלין ראש חודש אלול תצ״ח לפ״ק בבית ובדפוס האלוף כהר״ר אהרן מליסא Erklärung zweier der Mischnajot Ediot I, 5 und 6. ה׳ ולמה מזכירין דברי היהיר בין המרובין, הואיל ואין.הלכה אלא כדברי המרובין, שאם יראה ב״ד את רברי היהיר ויסמוך עליו, שאין ב״ר יכול לבטל דברי ב״ד חבירו עד שיהי׳ גדול ממנו בחכמה ובמנין. הי' גדול ממנו בחכמה אבל לא במנין אינו יכול לבטל ובו' ו' .אמר ר׳ יהודה אם כן למה מזכירין דברי היחיד בין המרובין לבטלה שאס יאמר האדם כך אני מקובל , יאמרו לו כדברי איש סלוני שמעת: