Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1867-01-01 · Heft 4 · p. Seite 154

Analekten. חוץ מווילנר וטיקאטינר וווענגראוו ונשאר הגביה תת״לד והו׳ י״ב גרו, גס נשארנו חייבים למדינת וואלין פ׳ והו׳ כנ״ל נמצא נשארנו חייבים קרן תש״א והו' י״ג. כל וה לקחנו בהקפה מכ״מר יצחק יוסינש דהיינו •מאה והו׳ עד יעדסלף הסמוך לשלם שמה ממותר גריית הסאבר כפי החשבון והמותר נשלם לש״י (ישוואנקו) קרן ורבית ע״ו חייבים ק״ק ווענגראב מש״י שיינה עוד מגראמנץ שנייה קרן המשים זהו׳ וקנס כמבואר בפנקס עוד מהמת יום הנוער קרן ורבית ער הגה כ״א והו׳ וחי דהיינו ב׳ סכומות עוד עתה יריד שוואנקי י׳ זהו׳ מכל ה״נל יתנו רבית וטיקאטין נשארו חייבים ה׳ והו'• כל הנ״ל נגמר ונעשה יום א' ר׳ תמו ו שיינה לפ״ק• נאנס הלוי פינחס הורוויץ מקראקא. ונאום מרדכי אופלר מפוונא. ונאום יקותיאל בן מהר״ר משה הלוי ז״ל איש לנרא. ונאום יהודה ליוון במ״הר מרדכי . ו״ל ה״ה. משה בן לא״א . יעקב ישראל הנקרא משה ציפורש. (Fortsetzung folgt.) Analekten. Zur talmudischen Lexicograplue. 1. Unter אוסיא, איס führt Buxtorf die talmudiselie Stelle an: ירא אאוסיא דרגא לפחדא und übersetzt: manus ad nares posita, gradus 68t ad pavorem. Die Stelle soll sich Berach. 112, 1 befinden.(!) Dieses Citat und diese Uebersetzung werden auch von Cast, sub V. אוס wiederholt, nicht minder von Fürst הלחי פנינים pag. IX. Cap. 9, 3. Allein die Stelle ist nicht bloss falsch citirt, — sie befindet sich nämlich Pesachim 112a (NB. Aruch citirt die Stelle unter 2, aber auch abweichend vom Talmud, und weist auf 110 statt 112 hin — unter אס oder אוס citirt er die Stelle gar nicht), sondern das Wort auch sehr wahrscheinlich unrichtig erklärt.