Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1865-01-01 · Heft 7 · p. Seite 257

Geschichte der Juden in Posen. 257 besoldete Elementarlehrer und die ״Lamdanim" des Bethhamidrasch und sorgte für den Gottesdienst in den verschiedenen Synagogen durch zweckmässige Anordnungen und Anstellung geeigneter Beamten. Bemerkenswerth ist, dass die Gemeinde gegen den zu seiner Zeit üblichen geschnörkelten Synagogengesang mit Begleitung ankämpfte2). Die früher sorgfältig vermiedene Käuflichkeit bei Besetzung der Gemeindeämter griff in diesem Jahrhundert auch in Posen um sich. 1732 bezieht der Chasan kein fixes Gehalt und wird auf die Emolumente verwiesen, er streckt dagegen der Gemeinde ohne Schuldschein hundert Dukaten vor, die ihm mit zehn Prozent verzinst werden 3). 1742 macht der Chasan der ״neuen Schule" der Gemeinde ein Darlehen von hundert Thalern, ein anderer Chasan 1743 ein Geschenk von zwölf Dukaten4). Der Schuldiener 1759 zahlt der Gemeinde beim Antritt seines Postens achtzehn, ein anderer 1771 dreissig Du- רחוקים כירחי קדם כימי אלוה ישמרנו ונקל היה ^בעילי בתים להתחתן בנותיהם לבחורים חשובים ומעת הסרנו כל אלה נסתלקו צינורות השפע וכו, (GB. 1, 255 a). D בהיות ידוע כי רוח הבריות אין נוחה מן המשוררים ב ב" ס קול וכל שרוח הבריות אין נוחה הימנו בוודאי אין רוח המקום נוהה הימנו אשר על כן במוסכבם אסיפרת ראשי עם קודש יחד בשלחן הטהור שאסור לשום nHy משורר ב״ס לשורר עם החזן כשיעבור לפני התיבה בבה״ב בין שיהיה הב״ם מקהלתנו בין שיהיה הב״ס אורח יהיה מי שיהיה אסור להשמיע קולו לשורר עם שום אורח חזן אף גם שיהא חזן בקול נעים כנבות היזרעאלי וכו'. (Ge. meindebeschluss vom 15. Siwan 1721; GB. II, 127 a). " " וכן החזנים המשוטטים בעולם בעלמ8י* הדין ובעלמא דאתי לידס משמע מוטל ג״כ על אלופי הקהל שלאי ליתן לשום חון להתפלל עם המשוררים שקורץ ב״ס כי אין משגיחין בב״ס קול וכבוד ה" בקול רמטה דקה ישמע (Gemeindestat. des J. 1730; GB. II, 153 a). Aehnliche Beschlüsse wurden auch in den Jahren 1735 und 1746 gefasst (GB. II, 171b, 196b). D GB. II, 156 a. 4) GB. II, 189 ab. Frankel, Monatsschrift. XIV. 7. 21