Mannheim
Compact Memory

Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1863-01-01 · Heft 4 · p. Seite 149

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
Volume
12 (1863)
Issue
Heft 4
Article
Commentar des Salomon Parchon zu Jesaia
Date
1863-01-01
Page
Seite 149 (sequence 1)
Language
German
Belongs to
article
OCR quality
53% known words query
IRI
…/2829132-2829290-2829295-2859520--07634-2859583
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

14<i Ooimncntnr dos Snl. l’arclion zu .lesnia. Commentar des Salomon Parchon zu Jesaia. «.׳}(Fortaft/.usi לד. (ו.) באשם לשון ויבאש: (דן וגמקו, מלשון. יטקו בעונם. הסק בשרו, ובדברי ח״ל מקק ןשל ספריר־ז, והוא נזה שנרקב מהם. ונגולו, עגיין גלגול וסבוב: (ה) כי רוחה, לשון כוסו רדה והוא לשון שובע. ועל עם חרטי, עניין השחתה וכריתה ואבוד: (ו) הודשנה, מלה מרכבת מהוסעל והתפעל והיא מלשין דשנים: (ז) ראמים, היות המדבר חזקות עד מאד: (ת) שנת שלומים, עניין נמול: (יא) וירשוה קאח, אמרו ח״ז״ל קאת זה הקיק שאמר׳ ולא בשמן קיק מאי שטן קיק אמר שמואל עוף אחד יש בכרכי הים וקיק שמו. וקפור עוף משוכני המדבר סרס״ונה בלע׳. וינשוף, עוף שהוא עף בלילה ותהו ובהו עניין שממה וריקות: (יב) חוריה, גדולי הארץ וכן ואירביה (צ״ל ואדיבה) אה החורים: (יו.) סירים, קוצים וכן כקול הסירים, הנני שך את דרכך בסירים, כי עד סירים סבוכים. קמוש, מלשון קטשונים והוא ממיני הקוצים אורט״יגיש בלעי. וחוח, קוץ הנוקב: (יד) ופגשו צייבם, היות השוכנות במדסר ובציוח.־ אח איים, שם חיות. ושעיר, שד הנראה בדמות שעיר למאמינים בהם. הרגיעה, לשון מרגוע. לילית, שם חיה מדברית ולפי שצועקת בלילה נקרא כן וקורץ לו גמל״יזן: (סו) קננה, לשון קן צפור. קפה, הוא קפוד. ובקעה, הביקוע היא יציאת האפרוח מן הביצה. והגרה, עניין אסיפה וקבוץ ודומה לתרגום המרים המרים רגורין רגורין. דיות, שם עוף וכן ואת הדיה לטינה: (סז) נעדרה, נמנעה. לא פקדו, לא חסרו וכן כי יפקד מושביך: לה. (א) יסוסוב <!)כמו ישושון מלשון משרש. כחבצלת, הוא הורד רוש״אא בלע׳: (ב) והשרון, המישור: (ד) לנמההי לב, פתאים שעושים מעשיהם מבלי עיון והשגתה: (ו) השרב, כמוחורב וכן תרגום אכלני חורב אכלני שרבא. למבועי, מיס, טעינות הנובעים: (ט) ופריץ חיות, עניין פירצה והריסה: לו• <ו) הרצוץ, השבור: (ח) התערב נא, לשון אם ערבת לרעך פיר״מנסה בלע': (ט) פחח,. כמו פחה הוא הנגיד: (יא) ואל־1 תדבר אלינו יהודית, בתיחם לשון הקודש אל יהודה וגם כל היהודים נקראו על שטו לפי שעיקר מלכות ישראל וקרנם החוק יהודה: (כזו) עשו אתי ברכה, פשרה ושלום כמו דברך יעקב את פרעה וכן כי תמצא איש לא תברכנו שהם עניין שאלת שלום: (כא) ויחרישו, שתקו:

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.