Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1863-01-01 · Heft 2 · p. Seite 63

(.1omrnontar des Sal. Parehon zu Jesain 133 נקיא יחף וכן מנעי רגליך כלו׳ טד,לוךיחף: (ח) וחשופי, עניין גלוי וכן השף י״י. •סרח, יסוד מלשון שיחותיה והוא כגוי לערוד,: (ו) יושב האי, מהול ועל ירושליס הוא אוכזר: נא. (א) כסופות, לשון סופה וסערה. בנגב, בנלקוב הרב ויבש ות־גו׳ ה־בו פני האדטד־ז נגיבי >*!ו פי' הדרוס יפייס בו הרב ה־ברח ואין בו יישוב כשאר הפאות כלפני החנזינזוח. לחלוף, כילו לעכו־ וכן חלף הלך לו. סארי; נוראה כזא־ץ ׳־ר,וקד. שי־י־א האהבס מהם: יות־, לפי שאינו יודע מנהגכם וגבורתס: (ב) הלוה, לשון נבואה ככזו אשר הדה ישעיהו. צורי מדי, מלשון אל הצורב: (ג) צי־יס, עיין כאב: (ד) פלצות ענין רעדה וכן ועמודיה יהפלצון. נשף, לילה: (ה) צפה תצפית, כדר מג־הא כלו׳ ערוך הי.־ורה שהכזנו־דה נקרארת צפית והוא לשון צופה נתתיך ויהיה תצפית הוא־ לצופה והחיו נוספת ■סתיו כלליות מלבה וזולתו או ההיו תמורת הא לכלה הפעל.. משיחו ■מגן, פי׳ שינזשהו על־הכם מלך כי כבר כזה בלשצר והמלך הוא המגן ויש מפרש־־בם מגן ממיט ופי׳ שימשיהו המגן ויצהצהו אותו כדי להחליקו שלא יעבדהו כלי ליין וכן בלי משוה בשמן: (ל) צמה, הבור מלשון צמיד פתיל הנצמהיב: (י) מדו׳טהי, שב והוא לשין דיש. ובן גרני, התבן או הב־ יק־א בן גרן לפי ש־ודש וילודה בגרץ: (י״א) משיא רומא, יטב אומה מבני ישמעאל כמו שכתוב ומשמע ודומא ומשא ופי׳ אל־ קו־א משעיר כמו לשעיר: (י״ב) אתא, ה־גוס בא. אס הבעיון בעיו, תרגוס ויבקש־ ובעא. אתיו, בואו: (י״ג) משא בערב, הב הערבייס השיובניס במדבר: (ט"ו) נטושה, כמו פשיטה: (ב> השואות מלאה, ענין המון וכן השואות הן הן לה: (,־.) מקשת אוסרו, מפהד הקיטרת דה־ו;n־־־־־׳. כל נמצא־ך >-לוס־ו יהדיו מ־הוק ברחו, פי׳ הנמצאים כך אוסרו וגס כן אוהב אש־ ברהו מרחוק הושגו ואום־ו כמו צהקיהו וסיעתו שב־הו וחשבו כי היו נמלטיס: (ר) שעו מני, הדפו וכן שעה מעלי ויחדל. אל האיצו, ענין מהירות וכן ויאיצו המלאכיס: (ה).ומבוכה, מהטס. ומבוכה, וכן נבוכים הסס בא־*׳!־ וכן עתרה ההיו מבוכתסס והעיר שושן נבוכה. מקרקר קיר, ,־»»הוי חיה לינקד בצירי אלא שהתנועות משתנות ועניו ס הסרה הקיר כמו הוכר הקיר. ושוע, עניין צעקה וכן השתעשעו ושועו כלו׳ צעקו ושועי ויש מפרשים מעניין ועיניו השע כמי שאמר אחר כן ויעצם את עיניהם ואמר זה על .נביאי שקר ועורו אחריב: (ו) אשפה, כלי שמשימין ב• ההיציס. וקיר עררה מגן, עניין דבוק שמדבק הטגיניבם בקיר ד־,הומה להלחם k העיד