Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1857-01-01 · Heft 5 · p. Seite 202

202 Notizen. Die Inschrift war in hebräischen ״Buchstaben, und nachdem ׳Mehrere gelehrte Bürger israelitischen Glaubens ihn besichtigt, ergab die- Entziffcrung, daß. der Stein den׳ Namen ״Granada" trage und die Jahreszahl 399 Jahre zurückdatire, also noch von vor der Entdeckung Amerika's durch Columtus." Wir wundern uns, daß der Schreiber dieses ÄrtikclS nicht'die sehr wahrscheinliche Erklärung gesunden, ein frommer Einwanderer mag in den früheren Tagen der Niederlassung in Amerika die Gebeine und das Grab eines verehrten Vorfahrs mit in die neue Heimath genommen haben. (Jewish Chronicle.) .. Kritische Bemerkung zu עריות פ״ב מ״נ. In der dritten משנה des zweiten פרק in עדיותwird von ר׳ חנינא סגן הכד,נים berichtet: אף הוא העיד על כפר י קטן שהיד בצר ירושלים והיה בו וקן אחד והיה מלוה לכל בני הכפר וכותב בכתב ירו ואחרים הוחמץ ובא י מעשה לפני חכמים, והתירו . Daran wird folgende Bemerkung geknüpft:לפי דרכך אתה למר שהאשה כותבת את נימה והאיש כותב אתי שוברו שאין קיום הגט ׳אלא בחותמיו, und dann noch ein zweites Zeugniß angeführt ועל מחט שומצאת וכר. Zuvörderst׳ bemerke ich, daß der hier aus dem ersten Zeugniß deducirte דין in נימין פ׳יב מ״ה als selbstständige הלכה aufgeführt wird, mit den Worten: 'האשה כותבת את ניטה וכו in Anschluß an die הכל כשדין לכתוב הנט וכר :הלכה. Vergleichen wir nun, nach dem oben Angeführten, hiermit eine Discussion der נמרא in גיטין, יך׳ ע״ב. Dort heißt cs: בעי רמי בר חמא: היו מותוקין בטבלא שהיא שלה ונט כתוב עליה ׳והרי היא יוצאה מתחת ירה מהו מי אמרינן אקנויי אקניתה לו' או דלמא אשה לא ירעה לאקנויי. Die Lösung dieser Frage wollte אביי in der angeführten משנה in עדיות finden: אמר אביי ת״ש אף הוא 'העיד על כפר קטן וכר ואמאי וליפא אלא לאו משום דאמרינן אקנויי מקנה להו Wpv והא בעינן מפר. Dieses widerlegt רבא durch folgenden Einwand: אמר רבא ומאי קושיא דלמאיוקן שאני רידע לאקנויי. Wie aber ist dieser Einwand des רבא zu rechtfertigen und zn erklären,, wenn die משנה selbsb von ׳dem ערות des וקן אחד וכר Anwendung macht ans אשה und deducirt לפי דרכך אתה למד-שהאשה וכוי! Noch unerklärlicher und verfänglicheb wird aber die Sache, daß Nachdem רבא^ die Lösung'in einer andern משנה, in ב״ב פ״י מ״י finden wollte (אלא אמר רבא מדכא ערב היוצא וכר), und רב אשי dagegen Einspruch gethan, nun רב אשי selbst die endliche Lösung der betreffenden Frage ׳findetin' der einfach diesen Fall besprechenden אבי׳:.האשה ׳כותבת את׳ניטדר והאיש כותב את שוברה וכד ":משנה und הבא, die ״früher ihre Eöutroverse über׳ den ersten׳ The'il -der משנה