Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1853-01-01 · Heft 7 · p. 286

286 Recensioncn und Anzeigen. Literarische Berichte. " ׳׳ / " .11 ^'׳ LeiPzig, im Znni 1853. Mit Recht behauptet Asnlai (Schcm Ha-Gedölim II '31 א), daß man bei talinudischen Materien ans die Ansichten, Erläuterungen und Darstellungen der Alten (ראשונים) immer zurückgehcn müsse. Besonders gilt dies von den alten Talmndlehrern in Spanien, wo Methodik und Systematik dem philosophischen Studium entlehnt und auf die Behandlung des Talmuds übertragen wurde. Die meisten systematisch geordneten halachischen Werke haben daher auch Spanien zu ihrem Vaterland. Diese Bemerkung schicke ich voraus, indem ich heute die Tischendors'sehen rabbinischen Codices näher beschreibe. (Vgl. vor. Heft.) Zu Nr. 1. Das Nechtscompendium von Chajim b. Samuel aus Tudela enthält 101 Quartblätter von Papier, mit spanischen Charakteren geschrieben. Der Vers, beruht sich häufig ans Alsafi, Maimüni, Me!r Ha-Lewi, Abraham b. David II, Mose h. Rachman, Salomo b. Adrat, Melr von Rothenburg. Auch kennnt er viele RGA. der Geonim. Die Einleitung enthält außer der Inhaltsangabe des Werkes noch einige interessante Momente für die Cultnrgeschichte im Allgemeinen, und wir lassen sie hier ganz folgen: אברך אח ה׳ אשר יעצני , לפגי. חכמים העמידני , אף לילות יסרוני כליות׳ , ללכת אחרי החכמים קציני ורכות׳ , להיות מתאבק כעפר רגליהם; ולשחות כצמא את דבריהם , אולי דבריהם אשר אשמע אחבר , ולא אהיה כשומע ואינו מדבר י, כי האדם גברא לידע ולהודיע ולשום בחורה עמלו מצרף לכסף וכור לוהב ואיש נצרף לפי מהללו, ואם לכס של אחרונים כמחט סדקית ושל הראשונים כפתחו של אולם ׳ ולבם ראה׳ את העולם, מה יעשה מי שחללי לכו סתומים ואטומים , אם לא שיבקש רחמים מבעל הרחמים , כמוני היום חיים בר׳ שמואל ז״ל בן דור מעיר חוטילה , המתאבק בעפר רגלי החכמים " והשוחה דבריהם בצמא , המדבר כרתת ברעדה באימה , הירא פ! יאמר עליו מד. טיבו , ובזאת המלאכה איך מלאו לכו , אכל שמתי בטחוני במי שאמר כי שב?׳ בקרבו , "צאתי לראות כבני הארק , וראיתי החכמים בעלי הספרים , דבריהם ככוכבים מזהירים , נושאים חי בסיפורים ,׳וראיתי בעלי כיסים , רוכבים על סוסים י , ומהם מתפרנסים', ונותנים ארצם לאריס־ם , ראיה׳..אחרים מחזיקים ברמחים , אוכלים ושוחים ושמחים , והם בעלי המלאכה , ואומרים מלאכה מלוכה , ראיתי והנה כת אחרת כת העצלים , לא ייגעו ולא ״עפו , יושבים שקטים מגירים חידות ומשלים, יוציאו זמנם בדברים בטלים , מזאת הכת דאיתי אוכלי לחם העצבים , כי לא ישבעו אפי׳ ט! העשבים , אם כן טובה היגיעה והעמל, ולהיות עמלו של אדם בתורה , ולא להיות חמר גמל , והעוסק בחורה חייב להיות ביתו