Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1939-01-01 · Heft 1 (Januar 1939) · p. 277

Eine tannaitische Textdeutung aus vortannaitischer Zeit Von Simon Schlesinger Ein instruktives Beispiel für die Tatsache, daß tannaitische Aussprüche ungeachtet der späteren Tradenten oftmals uraltes Lehrgut darstellen, bietet der tannaitische Midrasch zu Dt 3221. Die Deutung findet sich in den folgenden Varianten: bab. Jeb. 63 b: בגוי נבל אכעיסם רבי אליעזר אומר אלו הצדוקים וכן הוא אומר תהלים י7,ד א׳) אמר נבל בלבו ובד*> Sifre zu Dt 32 21: ואני אקגיאם בלא עם אל תהי קורא בן אלא בבלויי עם אלו הבאים וכו/ בגוי גבל אכעיסם אלו המינים ודדא אמר גבל בלבו וכו/ Midr. Tann, zum Deut. ed. Hoffmann S. 196 zu Dt 3221: ואגי אקג׳ בלא עם אל תהי קורא כן אלא בבלויי עם אלו שהן באין וכו/ ד״א ואני אק, בלא עם אלו הכותים שנ7(עזרא ד7 א7) ושמעו צרי יהודה ובנימין. בגוי נבל אכ7 ר7 אליעזר אומר אלו המינים ופ77א אמר גבל בלבו וכו7" צרי אלו הכותים שנ7 וישמעו צרי יהודה ובנימין. :Vgl. auch Sifre zu Dt3241 ומשנאי אלו המינים שנ7(תהלים קל77ט כ7/א) הלא משנאיך ה7 אשנא. Es kann nun mit Sicherheit angenommen werden, daß schon in ältester Zeit der ganze Vers Dt 32^ als auf die Samaritaner sich beziehend gedeutet wurde. Dies beweist der hebr. Text des Ben Sira 50, 25—26 (ed. Smend S. 59): בשני גוים קצה נפשי והשלישי איננו עם יושבי שעיר ופלשת וגוי נבל הדר בשכם Mit ,,Volk, das in Sichern wohnt'“ sind ohne Zweifel die Samaritaner gemeint. Die Bezeichnungen איננו עם und גוי גבל sind aber, wie ich mit Sicherheit annehme, aus Dt 3221 בלא עם und בגוי נבל geschöpft. Die Alternation von מינים« צדוקים und כותים, die die obigen Varianten bieten, ist auch sonst häufig im talmudischen Schrifttum zu belegen.