Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1926-01-01 · Heft 1 · p. Seite 29

29 358 ff; veröffentlichten hochwichtigen Werkes sehen87. Aeußere, wie innere Gründe bestätigen die Richtigkeit dieser Annahme. Wie die Gedichte, die den biblischen Persönlichkeiten und Erzählungen gewidmet sind, nach dem א״ב oder תשר״לן verfaßt waren mit der Endung ה und dem entsprechenden Worte des Alphabets, ebenso waren die talmudischen alphabetisch. Die von uns aufgefundenen Zeilen enden mit יה und כה, enthalten daher Gedichte X und XI dieser Reihe. Die Hinweise auf Dosa und Eleazar ben Azarja im Gedichte sind mit denen im Cambridger Fragment vollkommen übereinstimmend. Im Fragment Camb. lesen wir (p. 367): יוצרי ובורא הכל בדברו יומם יצוה עלי חסדו, ובלילה עמו שירו, יזכרנו ברצון עמו בחירו, ויפקדנו בתיך עדרו, חבורת הצדיק ודורי ואלעור בן עזריא. Das Wort ודורי gibt keinen rechten Sinn; es muß gewiß דופא gelesen werden. Der Verfasser spricht hier von' seinem Ahnherren. Dosa und Eleazar ben Azarja. Die Zusammengehörigkeit der beiden Fragmente steht über alle Zweifel fest. Der schadhafte Zustand des Fragments und der fragmentarische Charakter des Stückes läßt es lehaft bedauern, daß etwa 22 Gedichte der Serie fehlen. Aus dem Inhalt sei hier nur hervorgehoben, daß die Observanz der Zeitgenossen nicht gutgeheißen wird. Jedenfalls darf der Schreiber weder als Karäer noch sonst als Sektierer angesehen werden, wie es seitens der meisten Forscher bisher geschehen ist. Doch, bevor wir zu dieser Frage übergehen, wollen wir den Text selbst reden lassen. Seite 1 עדי שמי שמי, המה ריוו גשמי, נרנו רוחי בג . ♦ ♦ ♦ יגורתי שאגת בל חיה: ק ר צ [אי] והנדקי, רחש לבי88 לנחוקקי] חמושים עם ממעמיקי, ודולימו מנקיקי מ...: ר' יהוד הו ר, יוסי, מאד אגדל ואנשא ואתר ..., תסתירם בסתר כנפיך מרוכסי88 אנשי רןמיה],״; ש י ל א ו ש מ ל א י, מעדלת לבבי מלי, מצ .... ומוהירי, בקשו צדק אולי, תסתרו ביום שח .... נ [ת. \.. בן זכאי, טהורי קדושי וזכי, תפלתם הרנינה מ[חכי1 והכתה לחי לכל מבי90, כיום מכמש ועיה:“ א) אבטליון ואנטיגנם, אורם מגיה בפנס, וכל רז למו לא אנם82, אלהים על שררימו קצף ובנם93, פי רמיה נידחיה93? בן עז אי ובן זומא, יודעי דעת ומומר״ ולש .... בינם דעתם יזמה,. מגרדן ואצעדה ונומה .... מה, תאמי צב־ה94. גמליאל ובנו שמעון, משביתי מעודנו במעון, ואל מדרשם יש לנו שימעון, ויי היה לנו למעון, בכל דור ודור86 ואותיה: 87 Vgl. zur Literatur über diese Fragmente: Bacher, J. Q. R. XIII, 741—4; Poznanski, ibid. 746—9; Porges, ibid. XIV, 129—130; Bacher, ibid. XV, 88; Seligsohn, R. E. J. 46, 100—132; Kahana, Hagoren, V. 5—42; Porges, J. Q. R. 20, 187 und Marmorstein:, ,,Eine unbekannte jüdische Sekte“ in Theologisch. Tijdschrift LII. 1918, 104 ff., vgl. auch S. H. Kuck, in זכחץ 'D Tel-Awir, 1924, pp. 78—82. 88 Ps 452. 89 Ps 3121. 90 Ps 3ft. 91 Neh 1192 ■.״ Dan 4.. 93 כנם und .נידדזיד sind zweifelhaft. 94 Cant 74. 95 Ps 90r