Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1894-01-01 · Heft 1 · p. Seite 28

28 Ein Einleitungsgedieht R. Elieser b. Natkan’s aus Mainz. 228 b מלכא ושקליה לנשיאותיה בן רב פחדא. וההוא רב פחדא עייליה דירבא ואיתפם ומיח: ומשום הכי ציירין דבית דוד דירבא חתמיהון והוד, מר ווטרא ריש גלותא ב׳ שנין: מר רב חנן ורב סמא ורב יצחק׳ חכמים שלו: בימיו נהרג מר רב יצחק ריש מתיבתא : אותו היום נפל מאור גדול דבור נשיאנו לחיי העולם הבא: ואיתחוי עמודא דנורא ונפקו בהדי אחבא(?) מאה גברי. ועבד קרבא עם פרסאי וארית מלכותא וגוא גויאתא שבע שנין: חטאו והלכו בחורים דהוו בהדי דאשבונהו דהוו שתיין יין נסך וקא מוני בבנות גוים ואיסתלק עמודא דנורא. דהוה מסגי קמיה ונקטו פרסאי וצלבא למר זוטרא ריש גלותא י וכרונו לחיי העלם הבא : איתיליד ליה בר וקראה מר ווטרא על שם אביו וערקו כל דבית דורו תלתן שנין לא יכיל מר רב אחנוואי לגלויי אנפיה ומר רב גיזא אחוד, אבוהון דבי מר חנילאי אול נתיב בנהר צבא: ומר ווטרא בר מר זוטרא ריש גלותא סליק לארץ ישר׳ ועיילוה לריש פירקיה: ושנת רעב לחורבן הבית היא שנת ארבעת אלפים ור״ג שנים לבריאות עולם. עלה לארץ ישר׳ והיה ראש סנהדרין : ואחריו רב הונא בנו: אחריו רב גוריא בנו אחריו מר ווטרא בנו. אחריו רבי יעקב בנו: אחריו ר׳ שמעיה בנו: אחריו ר׳ טנא בנו: אחריו ר׳ מיגם בנו. ואחריו ר׳ אברימא בנו. פ״ו דור : פ״ו ב״לל: ור׳ אברימא הוליד את ר׳ יעקב ואת ר׳ פינחס ואת ר׳ עזריה . ור׳ שריה את חנוב: הרי פ״טדור ... מאדם עד היום הוד, שהוא אחד עשר לחדש כסליו שנת השמיטה ושנת ד׳ אלפים וחמש מאות וששים וארבע לבריאת עולם: סלי״ק סד״ר עול״ם ג שב״ח לא״ל נעל״ם : אש״ר ע״שה ר׳ יו״סי: הבו״רא יהי״ה לנ״ו למעו״ו ולמחס״ה : Ein Einleitungsgedicht R. Elieser b. Nathan’s aus Mainz (1140). Von Dr. Joel Müller. Die Introduction in der Form, dass der Yortragende sieh von der anwesenden Gemeinde die Erlaabniss erbat, beim Gottesdienste fnngiren zu dürfen, hängt mit den ersten An- Ordnungen zusammen, welche getroffen wurden, um den öffentliehen Gottesdienst in der Synagoge unter Form und Regel zu bringen. In der Zeit der ersten Amoräer1) sprach man i) S. den Satz R. Jochanans in Berachot 9 b. Vgl. Fs. 51, 17.