Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1884-01-01 · Heft 1 · p. Seite 34

84 Nachtrag. Nachtrag. Auch ״Abba Gorion" bestätigt die Richtigkeit meiner Aus faflung, daß das jedesmalige אני אתן אח עצמי der einzelne! Bäume in der M i d r a s chfabel im zusagenden Sinne — nicht fragend wie Sundl meint — zu nehmen sei. Midrasch Abba Gorion, abgedruckt in Jellineks Beth Ha- Midrasch, Th. I, beginnt Kap. 7 mit unserer Fabel. Der Anfang lautet: ויחלו את המן מה העץ הי׳ אמרו חכמים בשעה שבא להכינו שלח הקב״ה וקרא כל עצי בראשית ואמר להם סי יתן עצמו ויחלה וה רשע .עליו תאנה אמרה אני אתן את נפשי וכוי Dann lautet der Schluß: באותה שעה בא קוץ לפני הקי׳בה ואמר 'פניו רבונו של עולם אין לפניך לא משוא פנים ולא מקח *וחד אני שאין בי זכות להיתלות אתן נפשי ויתלה טמא וה עלי מיד קבל ממנו .... Der קוץ tritt also hier mit einer Po lemik gegen die gehaltenen Reden der anderen Bäume vo Gott hin und sagt: ״vor Dir, o Gott, giebt es keine Begün stigung des Ansehens und keine Bestechungs-Annahmedcu sagt doch klar und deutlich, die anderen Bäume werden nicht durch ihre vorgebrachten Vorzüge Gott bestechen, um von ihni^ auch noch diese Rolle zugetheilt zu erhalten; dadurch aber ist es evident, daß. das אני אתן אח עצמי auch bei den anderen Bäumen z u s a g e n d und nicht fragend zu nehmen ist. Ebenso läßt auch Abba Gorion an einer andern Stelle den Galgen aus C e d e r erbauen. Kap. 5 zu וייטב הרבה לפני המן! heißt es: תלך יקצץ א ר ז מגינת הביתן .... וי״א פרשנרתא כנו היה אגומן בקררונייא והביאו מחיבתו של נח והוציאו בחליל