Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1932-01-01 · Heft 4 · p. Seite 350

350 J. Schirm arm Lobgediclit aufeinen Ab bet din. Im letzten Vers heißt es: אדונינו אב בית דינים. Das Stück ist aus• gaonäischer Zeit (vgl. den Vers שתי ישיבות תמונג הגיונים). Durchgangsreim. Das Fragment beginnt mit ... עניים ואביונים, עבוד לצדקך לפני אדון האדונים, enthält im Akrostichon das Alphabet von ע bis ת, darauf ניישי und (vielleicht nicht mehr zum Akrostichon gehörend) י[ת?]ון. Möglicherweise ist das Gedicht von dem bekannten liturgischen Dichter N i s s I al-Nahrawäni, einem älteren Zeitgenossen Sa'adjäs, verfaßt (vgl. Malter, Saadja Gaon S. 108). 19. Einzelblatt (Papier), 12,3x15 cm, 13 Zeilen auf der Seite, Kursivschrift. Hochzeitsgedichte. Gedicht in 4 vierzeiligen Strophen, überschrieben לחתן. Auf, חתני ברך דו חילו, Schluß: עד תאות גבעות עולם. Jehüdä hal-Lewis הוד והדר (D. II 127 Nr. 261), bricht nach מעמך לא אצא ab. 20. Einzelblatt (Papier), 11x13 cm, einseitig beschrieben, 12 Zeilen, Kursivschrift. Gebet. Arabische Gebetsvorschriften; darauf אתה יודע רזי עולם bis ותמחול לנו. 21. Einzelblatt (Papier), 12x16 cm, 14 und 15 Zeilen, vokalisierte Kursivschrift. Fragment des Nismat -Gebetes. Enthält mehrere Varianten. Von אלפי אלפים (sic) מאלף bis (sic) וצעקת הדל תשמע ותושיע וכתוב. 22. Zwei zusammenhängende Blätter (Papier) 7,7x10,7 cm, 17 Zeilen auf der Seite, Kursivschrift. Liturgische Dichtungen und Gebete. F. la, Schluß einer Dichtung, von מלפנים אשר עשית עמנו bis והפר כעסך עמנו, darauf ה שארית פליטת אריאל von Semü’el (D. I Nr. 1012); f. 1b: Prosagebet אבינו מלכנו אבינו אתה אבינו מלכנו אין לנו אלא אתה א״מ רחם עלינו und Anfang von אל ארך אפים (D. I Nr. 3468); f. 2 a enthält hinter dem Schluß dez 13 Middot אנשי אמונה (D. I Nr. 6850), תמהנו .מרעות (D. III 530 Nr. 307) f. 2b; אר׳א אל תעשה עמנו בלה (D. I Nr. 4808).