Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1929-01-01 · Heft 6 · p. Seite 382

382 Grabsteine aus dem 14. Jahrhundert. Von Dr. Kahanin Znaim. Die jüdische Gemeinde in Znaim ist erst 1868 gegründet worden. Aber schon in einer Zoll Ordnung von 903 und 905 werden Juden als Kaufleute erwähnt, die nach Znaim kamen. 1454 wurden die Juden aus Znaim vertrieben und erst 1579 finden wir wieder Juden in Znaim. Aber erst durch einen Ministerialerlaß vom 25. Mai 1851 wurde den Juden die Niederlassung in Znaim gestattet. Nun sind bei Ausgrabungen mehrere Grabsteine aus einer Tiefe von über zwei Metern zutage gefördert worden, die alle aus dem 14. Jahrhundert stammen und zum Teil sehr gut erhalten sind. Die Texte lauten: .1 פה נטמן גביר נאמן רי יחיא׳ ב״ר יעקב שהל׳ לעולמי ביו׳ ד׳ יר ב׳ אדר ם החג לם לא׳ השי׳ Die letzte Zeile ist nicht recht klar. AberdasDmitdemHäkchen scheint die Jahreszahl anzugeben d. i. 1320. 3. אועק בקול נהי ן ונהיה עיני יולו בדמעת ן בכיה כי נאלמתי מרוב ן שאיה אשר הראני רב ן הפליליה בהריגת בעלי ן ר׳ אליה ב״ר מאיר שנהרג ביו׳ ה׳ ונקב׳ ביו׳ ג׳ י״ט לח׳ מרחשון שנת V V V V V V V V ן V V V < ומה חדי האף,הגדול הוה לפר׳ Der Text ist nicht nach den Reimen, sondern nach den Strichen eingeteilt. ונהיה Anklingend an Micha 24, wobei נהיה als Nebenform zu נהי substantivisch genommen ist. Dt 2923 heißt es מה, nicht ומה. Das Datum ergibt 1390 ־= קנ״א. .2 פה נטמן גביר נאמן ר, מאיר בן הר׳ אלי שמת ביום ד׳ א׳ אייר קמ״ה לפר׳ .1395 ־־ .4 על אלה אני בוכיה עיני עיני יורדה מים כי רחק ממני אבי אבי עטרת ראשי ר׳ שלו׳ ב״ר שמרי׳ ועלה למרר ביו׳ נחמה ונקב׳ ביו׳ א׳ כ״א ימי׳ לירח אב שר קנ״ה ל׳ 1395. Es ist merkwürdig, daß hier für unser יום נחמה — מנחם אב gesagt ist.