Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1926-01-01 · Heft 3 · p. Seite 176

176 לן) כהיום1 דלמטה עלה עפ״י רוב הדיעות של כני ח״ק דקברנים יצ״ו ליתן לה״ה הרב אב״ד ור״מ ני׳ מכאן ולהבא עבור שכר הליבה לדרוש ברבים על בית עלמין לכל שנה ושנה בער״ח אדר כנהוג מקדמת תא יותן לו מקופת צדקה דח״ק יצ״ו סך אחד והב שלשים צ״ל וכן יוחן לו כהיום אותו ר״ט עבור דרשה של ער״ח אדר הצבור ומכאן ולהבא יד"" בעונש איסור וח״ח על איור. גבאי דח״ק יצ״ו להוסיף על פך הנ״ל וכן לא יוכרע ממנו אף שיהי׳ לרבנים הקודמים רק חמשה וארבעים צ״ל מ״מ ניתן לו זכות ויפוי כח לכבוד הרב אב״ד ני׳ להיות לו מעתה ומעכשיו ולכל רבנים שיהוי מהיום צ״ע צבור שכר פסיעות שלהם וידרשו שם ברבים ויה" לרצון אמרי פיהם אמן. כל הנ״ל עלה עפ״י רוב הדיצות, ולראי׳ בעה״ח יום חהמ״פ תקכא(1761 =) בפקודת הח״ק דקברנים יצ״ו, הק׳ יחיאל צבי בהר״מ שו״נ פה רויסטיץ. לח) כהיום2 דלמטה באסיפת כל בני ה״ק דקברנים יצ״ו עלה בהסכמה עפ״י כמעט כל הדיעות רובם ככולם שלא לבטל הסעודה לח״ק כנהוג משנים קדמניות אך באשר שהשנים נראה עין בעין שאינם כסדרן וכל שנה קשה מחברתה, בצוק צתים קשים הללו, ולפצמים מודמן שנעשה באיוה שנה סעודת ח״ק לרוב גדול ועצום שהוא נגד אלקים ואדם, לכן הסכימו כולם כאחד מהיום עד בי ישפיע ד׳ בשפצ רב ובאופן שיסכימו כל בני ח״ק כ״א לעשות הסעודה כמו בשנים קדמניות ובל ומן שלא יסכימו מחדש או קימו וקבלו עליהם בחק ולא יעבור בבא לשנות בקנס הנאמר כמבואר כאן להבא: סעודת הודק יצ״ו יה" תמיד בשגי בתים של הגבאים כנהוג היינו לכל אחד ואחד מח״ק יותן רביעית הדג ואחד ליטר׳ עגל בשר ושני בצים וא׳ מידה יין ובתנאי כפול קבלו עליהם שלא יה" ביותר הוצאה כ״א לכל אחד ואחד למסובין שילכו בבתי הגבאים יהי׳ הוצאה על כל או״א (אחד ואחר.) חצי זהב ולא יותר וחם לשנות לשום גבאי לעלות ביותר וגבאים חדשים אין כח והרשאה בידם לקבל מהם בחשבונם אפי׳ פ״א ביותר כ״א כ״ב מבני החברא קדישא או יקבלו בחשבון כל כך חצי והב, ולגבאים בעת וומן החשבון נם יוכלין ורשאין לעשות הוצאה לעצמן לגבאים חדשים וישנים שלשה זהו׳ ולא. יותר׳ ובכל חה״מפ הבע״ל מחויבים הגבאים להביא חשבון צדק להראות לפני כל הח״ק שקימו וקבלו תקנה הנ״ל בתוקף ובחומר אמנם אם יבורר הדבר שאלופים גבאים יעלו ביותר ע״ם שלשים צ״ל על כל אחד מבני הח״ק ענוש יענש באסיפת אלופים גבאים דח״ק יצ״ו וחם לשום גבאי לשלוח לביתו לאחד מבני הח״ק שום חלק אף שלא יהי׳ אותו מאן דהוא מח״ק בביתו ובפרטות לאותן אנשים שיהי׳ פה קהלתינו ולא ירצה לילך אוי חתיכא דאיסורא לקבל, או לגבאי לשלוח בקנס גדול ועצום וידון הגבאי כמו העובר 1 Dem Rabbiner wird für Mühewaltung, Weg zum Friedhofe und Abhalten der Büßpredigt alljährlich am Rüsttage des Adar-Neumondes, 1 Reichstaler vergütet; doch ist es verboten, diese Taxe in Zukunft zu erhöhen, vergl. § 51. 2 § 38 verbietet das Abhalten kostbarer Brudermahlö. Die Jahre sind nicht wie ehedem, die Zeiten sind hart und es wäre eine Versündigung gegen Gott und Menschen, große Ausgaben zu machen. Die Kosten für das einzelne Mitglied dürfen % Gulden nicht überschreiten. Für diesen Betrag wird jedem Bruder y4 Fisch, 1 Pfund Kalbfleisch, zwei Eier und eine Maß Wein credenzt. Die Vorsteher dürfen aber für 1 Person nicht mehr als 30 Kreuzer verausgaben; s. auch § 39.