Jüdische Rundschau · 1936-06-12 · Heft 47 (12.6.1936) · page 9

HEBRÄISCHE BEILAGE DER JÜDISCHEN RUNDSCHAU Redaktion: Dr. S. Kaleko מ1םף עברי a rrjv ן s־ r כ״ב סיון תרצ״ו׳ גיידן Nr. 47 / I 2. JUNI 193 6 נסר גקםן m* ניום הראשון לפרעות׳ הארונות ביפו- נ5ע ^?זעון בן יחיה מוךדוי׳ נער בן שמד ע^.ךד» לאופנים* <אלו בשליחות המוסד* שבו הוא עובד א.ל אחר?ז?ז^ךךמן^לה* ^יפו. ^שובו (-יפ$?ר ןב) ידיר!?ןיף (םיז.קף6> אותו המוךפוךעים* ב^נים- א!ד הוא הגלידו <־&n"?;דו) לת^זלטי?והם. 3ןךןד ךאה שקעון יהודי;קן׳ שנפצע(ל!§3?י)?א^ן באחת ©־?ליו. הןהוך־י הר1אסץ® ניכל בחו לרוץ לסל־אפיב׳ פנן1רו°' על!גלו הןריאה׳ מנתר ןנופל׳ מנתר ונופל. ידע ש?זע1ן׳ שבהליקה,1 "ויזאת לא ימלט ס״צועצנ מן הפוןעים הרוךפים אחריהם• עוד רגע ןהם מךביקים (הך3ק°') אותם. במרכן(=!ם) הבין ש?ועין. שאסור לו להרומהמה*, אףחנע אחד" ואם ישהה ,ץהה16׳ בפדי*' לעור לפצוע-יהרגו(ההיג7,) שניה-4 אבל שמעון לא דאג לעצמו ולא ך!ןהר(=ח?3> הךיה׳ אף־על־יוי18 שצעקות־הפוךעים הלכו ויןן־בו יותר ויותר• הוא ^צר" באופניו- ן_קךא לפצוע" שישב מאחוריו ויחןיק (החזק“) בו. הדבר לא נעשה במהירות21: פעמים (=שתי קעמים) נפל היהודי המןן עד אשר ישב. בינתים22 הופיעו (הופע*2) הפוךעים מפנת־קרחוב- וקטר־אקנים»;תף* עליהם• עוד יגע... אבל ך?לי־שמעון הצנומות (=דק1ת) היו _קלות מאד. פכחוחיו האחרונים דךןד26 על דךעות 27־האופנים והריץ(ייץ־ד-ת®) אותם׳ ולמרות29 שהיושב מאחוריו היה למד ןהזיךן־ משןעת־ועולה80 הצליח להלזלט ... כאשר הגי_ע (=בא) שמעון אל נבול■8 תל־ 9?יב ^נח (=ןפל) אך^ה והתעלף82 מרג־ עיפות83" אבל את נפש הןהודי ואת נפשו הוא הציל84 מירי־הפורעים. - - * *8״* ה״ב1י9^^־ £*ר" I) Pogrom; UebeHalL 2) Fahrrad. 3) Institution; Unter* nehmen. 4) Regierungsbehörden. 5) angreifen. 6) Terroriaten-Menge. 7) entrinnen: flüchten. 8) verwundet werden. 9) •ich bemühen. 10) hüpfend; springend. U) Gangs Gehen- 12) Verwundete. 13) erreichen; erlangen. 14) veraiumett. 15) verweilen; •ich aufhaben 16) um zu. 17) getötet werden18 ״) ohxwar; obwohl. 19) anhahen. 20) festhahen• 21) •chnelL 22) inzwischen. 23) erscheinen. 24) Steinhagel (Regen). 25) ergoß eich. 26) treten. 27) Pedal. 28) autreiben; schnell radeln. 29)ungeachtet. 30)bergauf. 31)Grenze• 32) ohnmächtig werden, 33) Müdigkeit. 34) retten. סויד חניטת‘ מלכי־מצרים - : ־־ •:״ י (לתגליחז ח^ייאחי«ל 1)ןר,«ברי גא—יו זאב נלסן׳ אבר במושבה זכרון־יעקב׳ הנהו געת בן 85• הוא עלה לארץ מרומניה בשנת 1882 עם החלוצים הראשונים בהיותו(««*«* זדה) 3ן שלושים• הוא קבל השכלה* של בית־ססר עממי׳ אולם בל ימיו אהב לאסוף מבל הבא לידו; מטבעות עתיקות׳ תכשיטים4, פסלים עתיקים ונו׳• לרגל!־־«««) זה הרבה בנסיעות בסביבה ובמצרים• שם ראה את גופות מלכי־ מצרים החנוטים והתפלא לאריכות ןמי־שמורם־'• הסתכלותו במומיות* ושיחותיו המרובות עם שומרי* העתיקות במצרים׳ הביאו בלבו רצון כביר1־=חז<ן) לגלות את הלוט, של סוד זת• פגישותיו הרבות עם זקני ־ הערבים׳ העוסקים ברפואה ובלחישות8׳ התעסקותו בדברי התורה׳ המספרת על חניטת מלכי־מצרים ובו׳ נתנו לידו החוט העיקרי לתגליתו. באחת מנסיעותיו למצרים רכש לו תוכי 5־חנוט׳ ובביתו נתחו" ובדקו ומצא אשור” להשערתו2,: איך ובןה חנטו את מלכי־מצרים* עוד לפני עשרים שנה נסה8י נימן לחנוט גופה של יונה - המתקימת עד היום• לפני שנה חנט גם גופה של ארנבת - שגם היא מתקימת בצורתה עד היום׳ נמשך השנים האחרונות נהל מר נימן שיחות בענין זה עם הרופאים שהכיר׳ אולם לא ראה התענינות14 מרובה מצדם• לפני שנתים נפגש החתום־ מטהי" עם מר נימן ובאחת השיחות ספר לו על תגליתו׳ וזה פנה תיכף לאוניברסיטה העברית בדבר תגליתו זו• לפני זמן־ מה קפל שליה מיוחד של האוניברסיטה את פרטי", ־תגליתו וגם את המוצגים" מנסיונותיו: היונה והארנבת• מר גימן הוזמן*' בעת להרצות על תגליתו בפני מומחים*‘ הנוגעים בדבר• עצם־התגלית - אם תתאמת20 - תפתיע את העולם בפשטותה ותעשיר את מדע־העמיקות, וגם ההא לכבוד למגלה,2 ולאוניברסיטה העברית• אבן נזפה׳ שאבר עברי פשוט יגלה את אחד הסודות׳ שבמשך אלפי־שנים היו לוטים ^עו־פל 22• .הארץ־ לבוזק קייזןיר דעת דברי־ימי־עמגו היא סם־חיים׳ ותרפה בדוקד.8 לכל הנגעים'ומתל1ת־הנםש* מעולם לא היה צורן י1תר נחוץ בסם־חיים יזו,׳ מאשר בימינו אלה• שין- ־*ר־ וז״ 1) Halsamierung. 2) überraschende Entdeckung. 3) Bildüng. 4) Schmucksachen. 5) Aufbewahrungsreit. 6) Mumie. 7) Verhüllung. 8) Zsubersprüche. 9) Innere« (Eingeweide). IO) eufschneiden; sezieren. 11) Bestätigung. 12) Vermutung; Hypothese. 13) versuchen. 14) Interesse. 15) Endes(unten)unterzetchneter. 16) Einzelheiten. 17) Versuchsobjekt. 18) ein״ geladen werden. 19) Spezialist; Fachmann. 20 sich bewahrheiten; bestätigen. 21) Entdecker. IQ) in Dunkelheit gehüllt. 1) Lebenswürze. 2) erprobte Arznei. 3) Seeienleid* הספר הישן .. אחרי ששים שנה אמה יוצא ממחשכיי־ הארץ ־י“ * *-,״** י י העתיק (=;שן>" ספר־שעשועיו* הווזכור את זקנתי8" אשר כפתה אותך עתרוו>־נשיק1ת בחחית־קודש« ’ י ▼ יי־יד * * v * מך» נגעה בך? התזכיור את הזקנה התמד,7" הענוגה והמקמטתי׳ התזכיר את עיניה שהזהירו® חן ונעימות ז ו \ ' v ו■* - ז זין■ יי*! העינים ההן׳ עיגי־חצדק והתום0׳» נטויות היו ימים רבים אליך, ספר;שן! בך היחה קוראת תמיד בקול־ דממה דקה• משגב" היית לה ובך חזתה (.= nwn> ן 1 ‘ ,ttז r •T ז t-jr |T *T חזות־הכל«! את אשר רחש!-הר«י«> לבא הזך והתמים• על עור־כריכתך כאלו אראה עור את - t : ז וי s י ־•• ד עקבות8׳ ־אצבעותיה .. ומתוך גליונותיף למדה אוחי הזקנה לקרוא ... להתפלל ... עברית׳ ומנגד,"־רוחה אורד׳ פניה׳ .... •! ״ * * זז r ואנכי שאפתי“ אמריה ו« ינריז!)׳ פערתי(־־ יוי״»י> 7 ־ T ־ T I -T * VT t T »TM - פי למוצא־שפתיה, ואשנה ואשלש" את המלים r * ־1 י r «ר * ז זד * “ הישנות אשר בגליונותיך הישגים. וטל8׳־ילדותי T * T t י T I * * : * נפל עליהם ותפרחנה(־־ייחת• ז ־ ז־» ** ׳ I ־י 1 t ׳ iv ספרים רבים פתחתי מני־אד16׳ ספרים כתבו חכמים׳ ספרים מכל הדורות׳ ססךים מהללים20- הסתר פתרו׳2 לי את חידת־התןים22 כמוך אז׳ ספר־טפוחי8־??_גייס ם1ק1ל1ב מאמרותיו* של נחוס סיקדלוב ז״ל הקולטורה העברית משולה* לשכינה׳ אשד רבים - *! ן ז ־ t - בוכים על גלותה׳ אבל אינם יודעים מה־טיבה8• ד “ * י י מה לנו מזרח׳ מה לנו מערבז - אנו אין לנו אלא הגיאוגרפיה היהודית׳ זנה אין מזרת ואין מערב• j- T'TS ז ״ * ״ ־ י- יכול עם להיות בונה כרכים»׳ ג1שר גשרים• מפריח6 T S TI T ־ 1־ * מגדלים באויר ולהיות בלתי־קולטורי בלב תפש• יש קולטורה של לב׳ וזה היה מאז ומעולם» חלק חשוב׳ אולי הכי־השוב של הקולטורה היהודית• ־* הגויים לא כפו7 אותנו להכניס את הלשון הזרה V •I* Y*־־T להיכל» ולקפח® את זכותה המיחדת של לשוננו העברית -T ־'•• ־! -rNJ ן . בתפלותינו - - מהרסינו0*־ ומחריבינו מקרבנו יצאו•;• " זי ~ -ן". ...י - זז 1) Dunkelheit. 2) Lieblingebtich. 3) Großmutter. 4) Fülle, 5) Ehrfurcht (heilige Angst) 6» so oft, wenn ... 7) fromm, redlich 8) gerunzelt, voll Felten. 9) leuchten, strahlen. 10) Unschuld, Redlichkeit. M) Zuflucht. Stärke. 12) etua: AUoffenbsmng. 13) Spur. 14) Sirahl, Glanz. 15) leuchten. 16) lechzen, dursten, verlangen. 17) zweimal —dreimal wiederholen. 18) T*u. 19) seit damals. 20) berühmt, gepriesen. 21) konnten sie losen? 22) da« Rätsel des Lebens. 23) etwa; Buch meine! Liebe. Pflege. 1) Ausspruch. 2) ist gleich. 3) ehua: ihre Beschaffenheit, Wesen; 5) fliegen lassen. 6) seit jeher. 7) zwingen 8) Palast, Heiligtum. 9) beeinträchtigen. 10) Zerstöret (vgl. Jes. 48, 17). "1ןךמיןי ח?י־" :טין או קומאל - בכל־ זאת בכל־זאת וי•?!ני רדיו׳ נ?נלה עוד׳ לבנו לא.י&ל‘?גיל ושיךה ולא?כרע ברך*‘ ןלא נירא•2 ואם עוד?דך להביא 8ף נבנה על8 אחת לןך3נות-יד,י!7 שבע ישבע׳!?ר אמר הנביא:8 ו&ה נשב!דוד 'וידך יויי״נ ,ישיבת־/קבע4. הרב דר׳ י»י}ב נאנס •סמוי־ ידיעות קצר1ת: T I J •1 הקהילה היהודית בגואטמלה׳ תרמה (־־נדנה) 20.000 קילו קפד,2 לטובת קרן היסוד. הקפה הוא מן המין המובחר ביותר3׳ ובימים אלה הגיע לנמל חיפה¬ . ־ ־ ־ - T לפי ידיעת המחלקה הסטטיסטית•־ של ההסתדרות הגיע מספר הפועלים וד,פועלות העברים באיי בראשית השנה הזאת ל105.000 איש ואשה• * ־ ז לפי הודעת מרכז «תנובה׳*5 הגיע פדיון» התוצרת החקלאית של המשקים7 העברים בשנת תרצ״ה בארץ 410.000 לא״י: חלב-285.000 לאיי! ביצים׳ ירקות׳ עופות ופתת-117.000 לא״י; צוף» ודבש-8.000 לא״׳י.!בשנת תרצ״ד היה הפדיון 290.000 לאיי•) * בעצס־שבוע־המאורע1ת,: התחילה החברה"׳ לשכונות־ עובדים «שכון* - להקים את הבגיגים הראשונים של "קרית־העבודוד׳ על הקרקעות המשתרעים" מאחורי מקוה־ישראל בדרומה של תל אביב• ־ : ׳־ * : T •־ י בקרבת (== קרוב פן) שיך־אבריק נגלתה»1 על אדמת הקהק״ל מערת־ קברים עתיקה (=יסנהמאד) מלפני 16 מאיית שנה• המערה בכילה־•׳ שלש קומות" והרבה חדרים מלאים ארונות־מתים• על הקירות נמצאות כתבות"׳ בעברית׳ יונית»׳ וארמי־ת• T « ,8ילדה קטנה משכונת יי "רחביה שלחה לנציב העליון מכתב׳ ובו היא מודיעה לו׳ כי *אנחנו זמסחדים מאד .13ומבקשים שתשלח לנו הרבה הרבה היליס״ 1) ״In deinem Blute sollst du leben“ (Anspielung a») den Ausspruch des Propheten Ezechiel, Kap.!6 0.). 2) Wirfürchteti uns nicht! 3) htcrrfwa: für, statt. 4) ständig, für immer. 5) ״unser Herz wird nicht sinken“ =־- wir funhun uns dicht. 6) Knie beugen 7) mag es so sein! 8) Prophet 1) Guatemala. 2) Kaffee. 3) allerbeste Sorte. 3) atatittische Abteilung. 5) Verkaufsgcnassenr-chsft für Isndwimchaftliehen Produkte in Erez Jisrael. 6) Erlös. 7) Wirtrdhaft. 8) Honigwabe, 9 während der Woche der Ereignisse ׳gemeint: Ueberfälie). 10) Gesellschaft, JE die *ich rstreckcn. 12) ent. deckt werden. 13) enthalten 14' Stockwerke 15^ Anschriften. 16) griechisch. 17) Siedlung, Stadtteil. 18) High Commis• sioner. 19) Militär; Soldaten. "ימי־תרבות" Baden - Württemberg ־ Pfalz Karlsruhe. Auf Veranlassung zionistischer Kreise veranstaltete das jüdische Lchrhaus unter Leitung von Rabb. Dr. Schiff am 16. Mai einen ״Jom iwri“, unter Beteiligung von Dr. S. K a I € k o, Berlin. Im Morgengottesdienst wies Dr. Schiff auf die besondere Bedeutung des Tages hin. Am Nachmittag versammelten sich die Teilnehmer der Sprachkurse, um in vier Chugim Dr. Kaleko einen Einblick in die bereits geleistete Arbeit zu geben, ln der anschließcnden gemeinsamen Ssidiah gab Dr. Kaleko wertvolle pädagogische und methodische Anregungen. Dann fand ein öffentlicher Vortrag statt. Der Saal der Friedrich-Karl-Loge war bis auf den letzten Platz gefüllt. Die Anwesenheit von Vertretern des Oberrats der Israeliten Badens und des Synagogenrates gab dem Vortrag den Charakter einer Kundgebung־. Rabb. Dr. Schiff gerlachte in seiner hebräsichen Begrüßungsansprache der Toten in Palästina. Dann leiteten hebräische Chöre der Jugendgruppen sowie die Rezitation von hebräischen Gedichten durch einen Chaluz zum Vortrag von Dr. Kaliko über. Der Redner hob die gemeinschaftsbildende Kraft der hebräischen Sprache hervor und z.eigte an einem geschichtlichen Ueberblick, wie auch in den Zeiten, in denen eine andere Sprache die Volkssprache der Juden war, doch Hebräisch die Sprache der jüdischen Kultur blieb. Durch sein klares und leicht faßliches Hebräisch gab Dr. Kaleko vielen Zuhörern die Möglichkeit, seinen Ausführungen zu folgen. Bei dem Oneg Schabbat der Jugend verglich Dr. Kaleko die Situation der ostjüdischen, palästinensischen und deutschen Jugend miteinander. Abends gab er int engeren Kreise der ZOG. noch wertvolle Anregungen für die Oesfaltung der hebräischen Arbeit. Herbert Sax Mannheim. Der ״Jom iwri“ begann mit einer Lehrer- Tagung, an der sich etwa 30 Lehrer des Bezirks beteiligten. Nach einer Begrüßung durch Prof. Dr. Billigheimer im Namen des Lehrhauses behandelte Dr. Kaleko Fragen der Methodik des hebräischen Unterrichts in den Schulen und Lehrhäusern und berichtete über den Stand des hebräischen Unterrichts in Deutschland. Den Ausführungen schloß sich eine lebhafte Diskussion an. — Nach der Mittagspause hielt Herr Kohn-Asuley einen zweistündigen Sprachkursus. — Ls folgte eine Ssidiah klalith mit der Jugend- Dr. Kaliko referierte über Fragen der Pflege der modernen hebräischen Literatur und betonte die Notwendigkeit der Be- Schaffung des hierfür benötigten Büchermaterials. Die Tagung wählte eine Kultur-Kommission, die aus den Herren Kohn-Asuley, Dr. Margulies und Neubart besteht. — Den Höhepunkt des ״Jom iwri“ bildete die öffentliche hebräische Veranstaltung, die einen ausgezeichneten Eindruck hinterließ. Der Neschef war umrahmt von hebräischen Liedern, Rezitationen und Chören der Schuljugend. Im Mittelpunkt standen eine hebräische Begrüßungsansprache von Kabb. Dr. Max Grünewald und der Vortrag von Dr. KaMko über das Thema: ״. . . al schelö schinnii eth leschonam“ (. . . weil sie ihre Sprache nicht änderten). Die C Juden müßten wieder mit dem Hebräischlesen beginnen und sich wieder auf ihr eigenes geistiges Gut besinnen. — Der Abend bewies das große Interesse der jüdischen Gemeinschaft an der hebräischen Sprache. Kohn-Asuley Stuttgart. Der ״Jom iwri“ begann mit einer Besprechung der Lehrerschaft der jüdischen Schule und des jüdischen Lehrhauses, bei der hauptsächlich Fragen des hebräischen Unterrichts besprochen wurden. Abends fand der öffentliche Vortrag im großen Saal der Loge statt. Nach Gesangs- Vorfragen eröffnete Lehrer Bcrlinger mit einer hebräischen Ansprache den Abend. Dr. Kaltko sprach über das Thema ״Muttersprache — Nationalsprache“. Seine Ausfüiirungen wurden mit Interesse verfolgt. Lehrer Makowski gab’ in seinen Schlußworten der Hoffnung Ausdruck, daß der ״Jom iwri“ die hebräische Arbeit stärken möge. Mit dem gemeinsamen Gesang von ״Hatikwah“ und ״Techesaknah“ schloß die Veranstaltung. F. M. Umgestaltung der Könlßsberger Gemeinde. Durch Vermittlung der Reichsvertretung ist es in Königsberg zur Vermeidung der im Frühjahr notwendig gewordenen wählen zu einem Uebereinkommen zwischen den Zionisten und den zu einem Block zusammengeschlossenen Nichtzionisten (Liherale, Orthodoxe, Mittelpartei) gekommen. Von den zwölf Mitfliedern des Vorstandes sind fünf Zionisten, eine dem lisrachi nahestehende Persönlichkeit und sechs Nicht- Zionisten. Bei Stimmengleichheit hat der Vorsitzende (Liberaler) das Ausschlagsrecht. Von den 28 Sitzen der Repräsentanz sind 14 mit Zionisten und 14 mit Nichtzionisten besetzt. Bei Stimmengleichheit hat der Vorsteher (Zionist) das Ausschlagsrecht. Nachdem durch den Schiedsspruch der Reichs- Vertretung Neuwahlen vermieden wurden, ist zu hoffen, daß der Weg für eine gedeihliche Zusammenarbeit in der Königsberger Gemeinde frei ist. Auch während Ihres Urlaubs können Sie unsere Zeitung pünktlich erhalten, wenn Sie bei Ihrem zuständigem Postamt Nachsende-Antras steilen. Juden und Jüdisches im Rundfunk Freitag, 12. Juni: Budap f 550) 4׳),!2.65: Mond .!״׳ .410( H : 1 iVhnd^n• ()live rHirt*. — Stofkhoi! .(1389) ״ 13: Mo׳ ־zkow׳: kl : im I leih-!. — Pari-, (11148), 11.45: J> 1<!1-:!!r 's,׳־ ndüP.co . K "יor-M, 12: Toset S< hrr ..״ .dt .-iniu!! Brunn f3. rp. 18: Fri.v ו ׳ ׳/׳.יחי •r,r! 1!■,r. — Wars rhau (1339), 19: M. n,l,!-..■2 in: <׳':v 'nii'i! 1(0? t. - ־ S ־׳<*.׳ kiinlrn (13S! )), 19 .50: McnHeh -chir. Sin׳ r a. (1. 6>nr!'! ‘D r י י ח ־׳ י יי r — ־• ,והזיהוי Par!ג R.1d!,"> (1648), 2! ״ :15׳.דHie R.iubc•' r, o Pr v •»׳4-■ז חיי oimrt. hach. — I (342) ndon״,: ״ :21.15 , iloflmap n-, Fi;!־)^״!6; ", 2, Akt a. H. Cov( ui‘ r»ar<l־.׳-n י" »pur nh.HD. - Mai 51!:״' (1 500). 2 '2: ״Hof». mann 1.ר Erz: iltiunöuuv•3 ״. ¬וו.: a. d. ( ovvnt de וו.,)!1 ( ipctnh Sonnabend, 13. Juni: \V;r-n (506) : 12: St 'hall ין i Atl rn, 14- 5. ,Also SpiTL h M, \״ ...!1, «U5 111 ׳vhs M U9tr־ ׳ 1 '<: \ ׳' m *■ hure (1304 ). 12,30: (Ui, nh.i, )!: n: 1 vr-riu 1 r 7.U ״\ ׳:, I 1 ■ ״: e!׳ ׳׳v9r. Sr ra i? ׳bürg (349), 17.15: 11. a. \\ 5" 111: t-V1 61 nrr 5». d. ״I ו׳זיgrovhenDprr’*. —- I.ondon (342): U. a. M־־׳nrk 1-.'(ח2י: Interm r7,zo aas ״Ein Sommernacht st! ,-mm־‘. Montac, IS. Juni: Euxr-niui! % (1304), 7.15: Jaoqar- ()!?rnharh■ Konzert; 12.40; 11. a. Scicna-i*4; 17-13; C. ,1. Isnhin• stein: Melodie. — Kicm (515), 1.7,20: Ar'ur Ruhinstem: Klavier, korizert Nr, 2 von Biahm-. Dr. Michael Traub in Breslau 111 «iner überfüllten Kundgebung der Breslauer Zionist! sehen Vereinigung sprach Dr. Michael Traub 711 den Er* eignissen in Palästina. Nach den einleitenden Worten von Dr. Hai per t, der Nahum Sokolows und Rabb. Dr. Simonsohns gedachte, ging Dr. Traub von der traurigen Bilanz der Toten und Verwundeten, der gefällten Baume und verbrannten Felder aus. Er zeigte an Zahlen die jüdische Leistung im Lande und ihre günstige Auswirkung auf das arabische Wirtschaftsleben und setzte sich eingehend mit den arabischen Forderungen auseinander. Der Forderung gegenüber, die jadische Einwanderung zu verbietet!, kann man außer dern Hinweis auf die jüdische Leistung, auf das verbriefte Recht hinweisen, das uns Palästina als Heimstätte gibt. Wenn wir auch den Weg friedlicher Aufbauarbeit gehen wollen, so werden wir doch unsere Rechte bis ztitn Letzten verteidigen, Gerade in dieser Zeit finden wir Rückhalt beim Zionismus, und es ist die I*flicht aller Juden, in dieser Zeit durch ihren Beitritt zur Organisation ihre Mitverantwortlichkeit fiir die Sache zu bekunden. Die Versammlung folgte den Ausftihrungen Dr. Traubs mit tiefer Ergriffenheit, F.G.N. Sommerferien in Lehnitz für Kinder ist ein beruhigenden Gedanke für alle Eltern, die nicht mit ihren Kindern reisen können. — Hier werden die Kinder unter fachlicher Leitung liebevoll betreut, haben Gelegenheit zu Sport, Hand- und Fußball, Tischtennis, Waidlauf und Schwimmen und zu Liege, kuren im eigenen Waldpark. Den Höhepunkt bilden die Frei■ tragabende, die eindrucksvoll und festlich gestaltet werden, Anmeldungen: Verband Berlin des Jüdischen Frauenbundes, Dienstags 4—6 Uhr, Freitags 11 — 1 Uhr, Königsallee 11a.