Kalender und Jahrbuch für Israeliten · 1854-01-01 · Neue Folge, erster Jahrgang = Jahr 5615 (1854-1855) (1854) · p. Seite IV

IV התוכן הגדול מוה׳ ימי אל מזאמושנוש, 3כנל המחבל p׳ פצח י מר אל1), דרש גם הוא חכמה ימים רבים בעיר החכמה הלזו בצל קורת החכם החוקר האלהי רביכל משה בן מנחם זצ״ל, אשר היה משען עוז לכל כדח מהשתפח בנחלת המדע מפני אויב ומתפקם קפאת הדה. ויהי כשלבו אל אלצו, וישב ימים רבים בעיר בראדי 2). מידו אור זרוע לישרי לב דורשי חכמה בעיר הזאת, וזרע השלום נתן פריו, כי הוא כתן מהודו על החכם והנבון המליץ הנעים מוה׳ דוב בער ג י כצבור ג ז״ל; שדכן ופקיד לקהל ישראל בעיר 1) המכס ר׳ ישראל, המכונה בפי י אנשי ארצו בשם ה כ ל ס על שס שפרו, היה •רבו של הרמב״מן. הה לשון המליץ והחכם הנכבד הרא״א בתולדות הרמ״ד: "בעת ההיא (בשנת תקי״ג) היה בברלין הרג ל ישראל מתבר שפר נצח ישראל,. איש פולניא גדול מאד בתורה ובחכמה, ולו רעיון זך ולב רחב, נרדף מארץ מולדתו מחרון אף המר,נאים אשר שעמוהו על דבר אהבתו את החקירה, ויתחבר אליו משה לקחת לקח מפיהו . כבר אמרו חכמים גדולה אהבת אחים לצרה מאהבת אחים ללידה. האמלל יבקש אמלל כמוהו לה נחם מצרתו. לזאת אהב משה את רבו ישראל והרב אהב את משה וכל. — מלבד פירושו על הכוזרי ועל מאמר רוח חן מהחכם אבן תיבון השאיר ל ישראל אחריו ברכה שפר גדול גשם תכונת השמים עם ציורי הגלגלים (כ״י). ויחי ימים רבים בעיר בראדי, אשר שם השאיר. נין ונכד לו בעמיו עד היום הזה, וימת שם (תעודה בישראל צד 151. — 2) הר״מ לעווין השאיר אחריו שפרים רבים אשר יצאו לאור בחייו ואחרי מותו בעבור הזכיר שמו, ה״ה; ש׳ א ג ר ו ת החכמה, כולל איזה למודי העבע בלשון צח וקל להבין (ברלין שנת תקמ״ע; ו ה מ א p ף משנה ההיא ישפר תהלת המחבר בשימו דוגמאות השפר הזה לעיני העדה). ש׳ חשבון הכפש ילמד מושר ולקח עוג על דרך החכם האנגלי האדון ע ר h כ ק ן י־ ן, אשר דרכו אחז לא אחת ולא שתים באורח חקירתו ובחינת חכמתו, (כדפש בלעמבערג תקע״ב). שפר רפואת העם, אשר העתיק מלשון צרפת ללשון עבר משפרי הרופא המהולל כוי ם (זאלקווי תקת״ע) ובראשו לוית חן, מכתב מאת הרמב״מן, אשר בענות צדקת לבו יתנצל לעיני כל ישראל , על כי ישלח דברו להלל פועל כפיו זה "והוא איננו מבעלי המלאכה הזאת; אמכם חזקה לחבר שאינו מוצא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן״. ש׳ מ p ע ו ס ה י ס, שפורי יורדי הים באניות, אשר העתיק מלשונות העמיס (זאלקווי תקע״ט). ש, משלי נעתק ללהג אשכנזי, הוא לשון עלגיס הנהוג בין יהודי אוקרייכע, (ערנאפאל תקע״ז). נגד התרגום הזה התמרמר בשצף קצף ובלשון מדברת גדולות המשורר המשכיל הר״ר עוגיהו פ עד ע ר בשיחתו אשר קרא בשם קול מחצצים, ראה מכתב מר, עוביהו על ענין זה בקפרי הנקרא בשם מכתבים, אשר הוצאתי לאור בשנת תקפ״ז, וממנו נלקח אסרי כן — עם שאר מכתבים אשר אשפתי אני ראשונה — לש׳ פרס ח מד מ״א. — גס יצא לאור אחרי מות הר״מ החלק הראשון מל מורה נבוכים .נעתק על ידו בתושפות באור (iparaphrasirt ללשון חכמים הנהוג במשגה ותלמוד, למען ירוץ כל קורא בו (זאלקווי תקצ״ג). ועיני ראו לי עוד ביד מנחם מאמר מחקרי מעשה ידי.ה׳ לעווין בשיעת הסוקר קאנע בל׳ צרפת בקדר יאה ומהודר , אשר כתב לתלמידו בחכמת ההנדשה