Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1893-01-01 · 1 (1893) · p. Seite 60

60 ויקרא ויקרא (בעבור האות המשרת כ יט (שהוא החמור) כי הוא כ יד כחרק) ב׳ היות ה׳ בי. הכבש האמור. (כי יתכן היותו ממין כו שם (מגזרת מקצעות) מ׳ מא שם הכפו,) גם יתכן הי מהמין מהקצעות. הכפל. (טפל) תפל. מב שם (הטעם זנות אנשי הארץ) כט שם (בחברו) כחברו. מט שם ה׳ ולא יזנו א׳ ה׳. (שצריך רחיצה הבגד) ש׳ טז טו (שאם לא ימות יזנו ה כ רחיצת הבגד. אחרים) ש׳ לא י׳ מנה (וטעם ר׳ ישועה) וטעה א טז אחרים. ר׳ ישועה. (ונתתי לבם הקת) ו׳ ל¬ ז כ (יקותיאל) יקתאל. ח שם חקות. (ויעל אל הצור) ויעלה שם שם (כי אסורה היתה) כי היא י שם אל הצוק. היתה רוצה. (ואין צריך) ואין צרך. שם שם (כזמן שתהיה לו כת יז שם (שהוא ישחוט) שהוא טו שם בוגרת) כ׳ ש׳ לבנו כ׳ כ׳. ישחט. (אם הדבר ברצונם) אם יט שם (שיצטער הגוף) שישתער ז ין הדבר כרצונה. הגוף. (רגשות הלמד להתבלע ד כא (היחשוב) שיחשוב. שם שם אחר) ד׳ ה׳ ל׳ אחיו. (והאמת כי הנפש) זה ח שם (כמנהג מקומות בארץ ה שם אמת כי הנפש. כשדים) כ׳ מי ב׳ אדום. (על כן הזכיר אני ה׳) על ו יח (מושכת עצמו ואחר עמו) ב כב כן הזהיר אני ה׳. משרת ע׳ וי ע׳. (להקל מלאות הגוף) ל׳ כ שם (וטעם וכי תזבחו זבח כט שם מן הלחות של הגוף. תודה שיאכל ביום אחר (שלא תהפך דברי השם) כב שם בעבור שהזכיר) וטעם וכי ש׳ ת׳ מעשה השם. תזבחו ז׳ ת׳ בעבור שיאכל (והנה פי׳ קדושים) והנה ג יט ביום אחד ובעבור שהזכיר. פרשת ק׳. (בטור״ד נסבטר״ד יוכיחו) ד כג (אל תפנו אפילו בלב ד שם בט״ו רד גטר״ד יוכיחו להסתכל) אל תפנו בלב — ובנליון נ״א: בט״ו ואפילו בעין להסתכל. תקפ״ט מפני גי״ח שעבר. (כדמות חלל) כ׳ חלול. ח שם (וכן קבלנו מפי נביאים) שם שם (אף שתקה) אף כי שתקה יא שם וכן קבלו מ׳ נ׳. [ומלמעלה נוסף מ׳ לא].