Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1893-01-01 · 1 (1893) · p. Seite 68

68 ו. מוסדם ומאוחר. ויקרא כ ו (כי אני י״י אלהיכם קדוש) כי קדוש א׳ י״י א׳. כא יג (יש שמות בלשון הקדש לא יפרדו לעולם כמו... ויש שמות בלשון הקדש שלא יתחברו כטף...) יש שמות בלשון הקדש לא יתחברו כטף... ויש שמות לא יתפרדו לעולם כמו... כב יא (ועוד אמר הגאון) והגאון אמר עוד כי. כד ז (שיש חיוב על ישראל) ש׳ על יש׳ ח׳. כה ט (יחלו בארץ ישראל לזרוע) יחל לזרוע בא״י. שם שם (שהיו קובעים בכל חדש) ש׳ ב׳ חדש ק׳. שם יז (אפרע משניהם) משניהם אפרע. כו יט (יפול וישח) ישח ויפול. ויקרא (על הפרי ועל הבשר) ג יא על הבשר ועל הפרי. (ואחר שהחלב והדם) אחר שם טז שהדם והחלב. (הנה זה חייב להקריב ו יב תמיד מנחתו) הוא חייב תמיד לה׳ מ׳. (וגם הוא השיב) נם השיב ז כג הוא. (היה משה מקים) היה ט א מקים משה. (ולא על כל העדה יקעף) י ו ועל כל העדה לא יקצף. (יעלים ורחלים) רחלים יא טז ויעלים. (ואחר שאמר הכתוב) ידו כ ואחר שהכתוב אמר. (שאין לו אצלו כלום) יט יא שאין לו כלום אצלו. (ויתנו לו כבוד) ו׳ כ׳ לו. שם b ז. מלות שונות. שם ח (שהוא כמנהג הלשון) כמשפט הל׳. שם ט (תעו) טעו. ב ד (מלשון חלילה) מגזרת ח׳. שם ט (תעה) טעה. א א (על כן כתוב) ע״כ אמר. שם נ (נבחר מהנקבה) נכבד מ׳. שם ד (מצאנו המעתיקים שהעתיקו) מ׳ לקדמונינו שאמרו.