Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1893-01-01 · 1 (1893) · p. Seite 102

דברים דברים (ממקום אל מקום) מ׳ יא לב (שאתה חוצה לארץ) ש׳ כח כט למקום. בחוצה לי. (ויתכן להיות בדד) ויתכן יב שם (למול אותו) למולו. ח ל היות בדד. (זכר בפה) ז׳ הפה. יד שם (ההלב על הכליות) ה׳ יד שם (החקים והמשפטים) והחק טז שם בכליות. והמשפט. (ויתכן להיות) ו׳ היותו. טו שם (בבנים ובעושר) ובבנים שם שם (לפי טעם המקום) כפי שם שם ובעושר. טי ה׳. (מאוחרות) מואחרות. א לא (שאין למלה הזאת אח) שם שם (ודבור ואצונו) ודבר ו׳. ט שם ש׳ לי ה׳ אחות. (לא יתכן היותו) לא יי טז שם (כמו בעטת) כמו בעיטה. שם שם להיותו. (הסאלילים) הם האלילים. טז שם (שיבאר להם) שיבארם יט שם (מגזרת לשעירים) מנזרתם. יז שם להם. (מושכת עצמה ואחרת שם שם (אחר מכתב דברי התורה) כב שם עמה) מושך עצמו ואחר ע׳. ואחר מ׳ דבר התורה. (וזהו לא שערום)[ וזאת שם שם (דבק עם דברי) דבק כד שם היא לא ש׳. אל דברי. (והנה טעמו) והיה טעמו. שם שם (בין הגבוהים לשפלים) א לב (דבר הנביא ותמה) ד׳ יח שם בין דיג׳ ובין השפלים. ה׳ תמה. (לדמות מעשי השם) ל׳ ד שם (על משפט אל תט) שם שם מעשה השם. ממשפט אל תט. (ומעשי השם לכבודו) שם שם (אל לבו) בלבו. כ שם ומעשה השם ל׳. (בצר להם) בהצר להם. שם שם (מקרה מיד אחר) מקרה שם שם (זאת שיעשו) ד שעשו. כב שם ומיד אחר. (לחצים תבאנה) לחצים כג שם (ומתנצח בעקשותו) ו׳ ה שם שתבאנה. בעקשות. (כנוי לנשיכה) כ׳ לנשוך. כד שם (שהמלה לשון יחיד) ש׳ שם שם (כל רואם ייראם) כל ר׳ שם שם בלשון י׳. יירא. (ולא חכם בלב) ו׳ חכם ו שם (כדרך בני אדם) כדרך כז שם בלבו. בן אדם. (זמן שעבר) הזמן ש,. ז שם (צרי ישראל) צרים כח שם (כמעשה האב עם הבן) ט שם לישראל. כ, ה׳ על הבן.