Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1891-01-01 · 1 (1891) · p. Seite 16

16 בראשית בראשית (יצוו על בני עשו) י׳ על ד לו (והנכון בעיני) והיש, ב׳. כ יב בני שעיר. (שלא יגע איש בו) ש׳ י¬ שם שם (שהם פרדים) ש׳ חמורים כד לו גבר בו. [ובגליוןבצדו: נ״א פרד׳]. (מנורת ימין) לשון ימין. ט יג (ויצחקי אמר) והיעחקי ל לו (שממנו תופרין כל בנד) כג יד כתב. שממנו יסור כל בגד. שם שם (ופי׳ הדורות כרצונו) ו׳ (דרך צדקה אחרת) מין ו טו הדורות בחכמתו. צדקה אחרת. (והמקרים) והקורות. א לן (אם לא תלד) אם לא ג טז (משניהם) מהם [ובגליון לה לז יולידו. בצדו: נ״א משניהם]. (במקום עתיד) תחת עתיד. טז יז (היה בידו) נתן בידו. ו לט (שחכמינו העתיקו) שאמרו לב יח (שלא היה) ש׳ נתן בידו. שם שם חכמינו. (עם החלום) אצל הי. יב מ. (לאחד מהם) ליחיד מהם. יט יט (בדרך מספר) ב׳ מ׳ יג מ (נתתי לאברהם) נ׳ לבעליך. טז ר [ובגליון בצדו: משפט]. (מצות השם) דברי ה׳. יד כא (שלא נזכר שם פועלו) כ מ (ובמלת או השבע) ובפסוק לא כא ש׳ נקרא שם פועלו. או השבע. (כאשר היו בראשונה) כ׳ כא מא (לשון שמרים) מגורת ש׳. ו כד היו בתחלה. (שלא נזכר שם פועלו) לג כד (אין לו חבר) א׳ ריע לו. כג מא שלא נקרא שם פועלו. (כבר פירשתים) בבר יא מג (ואחיו) ודומה. כב בה הזכרתים. (לא אל ילדי) ל׳ א׳ בניו. כו ל (למנחשים בעבורו) ל׳ ב מד (להתבלע) לחסרון. כה ל בשבילו. (שאפריד לנפשי) ש׳ לג ל (כאשר יעשו היום) כ׳ י׳ לה מו לעצמי. עתה. (להפריש בין זכרים) לט ל (מפוזרות) מפורדות. ז מט להפריד בין זכרים. (ויאמר הנגיד) ו׳ הגאון. יה מט (שמפרשים שהוא האבר) לג לב (מלשון ותשלח פארות) בב מט שאמרו שהוא האבר. כמו ותעש פארות. (זה הפירוש) זה הספר. ו לג (כאשר אמרו קדמונינו) י נ (יפה פירשו רבותינו) יפה כב לה כ׳ העתיקו לנו קדמונינו. פירשו [לנו] קדמונינו.