Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1891-01-01 · 1 (1891) · p. Seite 45

45 שמות שמות (והשקות והאכילוהו) א כ (האויר הוא לח תמיד) יב ח והאכילוהו והשקות. ה׳ לח הוא ת׳. (וכתוב הטיבות.. הטיבה ב שם (שיברכו אותו ויתפללו שם לב י״י..) וכתוב הטיבה .. בעדו) שיתפללו בעדו וכתוב הטיבות.. ויברכו א׳. (והגאון רב סעדיה) ורב שם שם (וידעו מצרים כי אני י״י יד כה סעדיה הגאון. לפני מותם) ד מ׳ לפני (אתה חייב שתשמרהו) יא שם מותם כי אני י״י. ח׳ א׳ שי. (ועוד נשארו אנשים שם כט (ולפי דעתי עתה כי הוא טז שם מישראל) ו׳ נ׳ מישראל מדבר) ו׳ ד׳ כי הוא אנשים. מדבר עתה. (לא לח ולא קר) לא קר טו כב שיאמר לשם על לשון יחיד) ד כא ולא לח. ש׳ לשוןיחי׳ לשי הנכבד. (היו מתוקים) מי הי. שם כו (להיותם בשער העיר ו שם (שני העמר לאחד כי כן טז ה יושבים) ל׳ י׳ ב׳ ה׳. כתוב) כמו שכתוב שני (עם זה הפסוק היא דבקה) ח כא העמר לאחד. דבקה היא עם זה הפי. (ונחנו חסר אלף) אלף שם ז (זה הפך הפסוק הראשון) יד שם נחנו חסר. זה הפסוק הפך הראשון. (זה בדרך הסברא כי שם טז (שומר שורך וצאנך) ל כב עומר לגלגלת) עומר שומר צאנך ושורך. לגלגלת בדרך הסברא. (בין גדי ובין גדי עזים) יט כג (ולא לעשות מלאכה רק שם כה בין ג, עי ובין גדי. ביום) רק ביום ולא ל׳ מי. (במלחמה או במגפה) כז שם (כתוב על אלה) על שם שם במגפה או במלחמה. אלה כתוב. (נתנהו למשה בסיני) יב כד (והיה הרי״ש ראוי) ו׳ יח י בסיני נ׳ ל,. ראוי ה׳ (והנה מנורה ושלחן) כב כה (ותפלין ותפלה) ותפלה שם כ והנה השלחן והמנורה. ותפלין. (כל מלה וכל נקרה לא שם (דבר עמו השם) דבר יט ג וכל מלא וכל חסר) בכל השם עמו. מלא וחסר ובכל נקרה. (והאמת כי דבור אנכי כ א (כי הוא מלרע הטעם) יב כו הוא הראשון) ו׳ כי ד׳ כי מלרע הוא הטעם. הראשון הוא אנכי.