Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1887-01-01 · 1 (1887) · p. Seite 11

נוסח ד,צואה של מעלת ד,גאון נתנאל טרבוט זצוקל. (הול הצי מרדכי מורטארה מץ בקק מנטובה מכי נמצה בבית לאוצר ספריו). אלה הדברים והתוכחות והתקנות אשר דבר והוכיח ותקן גזע קדושים איש חיל רב פעלים צדיק מושל יראת >^הים אשר אמרנו בצלו נחיה בנוים האשל הגדול ראש גולת ארי^ עונה לכל שול הדיין המופלא בררו אשר לא היה על עפר משל1 הגאון כמוהרר נתג^ טרבוט זצוקל על כל ישר^ שבקקי של מודינא בשק ס' ושמר ה' להיך לך את הברית ואת החסד התיג הוכיחם על יראת ה׳ ית' לאהבה אותו ולקבוע עתים לתורתו ולבלתי יונו איש את עמיתו ודבריו היו כל כך ערבים ומתוקים מדבש ונופת צופים שלא זולת היו כדאי לעורר לבבות האנשים גם להוריד דמעות מחרבות צורים וזה לפי שהיה סביב לעשרה ימים מוטל על ערש דוי ומכובר חליו היה מטורף מרעתו וממנו נדדה שנתו וגם במטתו לא היה מוצא מרגוע לנופו לפי שעצמותיו כמוקד ניתרו מחזזית שעלתה על רובו ער שכמעט אפס כחו ונס לחה ולא היה •כול להרים ירו k חיקו כמשפטו ואעפב לא שליו ולא שקט מפלפולו תמיד יומו ולילו כימים הראשונים שהיה מיושב בדעתו, וכאשר אוה ה' ^הינו להקל חליו מעליו ולהשקיט רעיוניו מרוח קדשו הופיע עליו ורוח צפונית נשבה באזניו עד כי חבלי שנה נפלו על עיניו ותנומה על עפעפיו וישן מהערב ליל שק הנל ער אור בקר יזרח שמשו ויהי בהקיצו משנתו ה׳ היה סומכו רוח ה׳ דבר בו ומלתו על לשונו לקרא לבני עמו ולהודיעם כי חכמתו ותבונתו חזרה לאיתנו וירגיש מקו מצבו שלא היה מתום בבשרו מפני זעמו פיו פחח בחכמה ותורת חסד על לשונו ה׳ *1היו עמו ותרועת מלך בו ויקרא לתלמידיו שהיו סביב למטתו והוא עליהם כמלך במסבו ויצום לקרא למעי הרבנים ולמע׳ הממונים עט כל שאר יחידי