Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1878-01-01 · 1 (1878) · page 270

נחלת שד״ל 198 ■השיבו רבינו יצחק לויה ורבעו יצחק בר׳ יהודה לרבינו שלמד. שצריך לנקר ירך של איל כירך של בהמה: תשובתו על נר חנוכה שלא הדליקה בלילה. שוב אינו מדליקה. ויטרי רל״ז—רל״ט ושמעתי שנחלקו שני גדולי הדור במייאנצא ר יצחק בר יהודה צוד. להפטיר ברני ושטחי. ודי שמואל 5 בר דוד הלוי העיד משום אביו שמסטירין בשל ריח וקבלו את עדותו. רס״ג והגאון ר׳ יצי בר׳ יה׳ היה אוכל ערב ט׳ באב ביצה אחת בלבד כעין אבלות. הלכות פסח פ״א פ״ב פ״ט תשובות שלו. רצ״ג בפירוש פיוטים ארמיים: ולי יצחק בר יהודה נראה. מיורקא 133 וכן נטי השיב רבינו יצחק הלוי דל בי׳ יהודה הלוי לרבנא שלמה בר יצחק דל: הגאון ר׳ יצחק 10 סגן לויה (רבו של רש׳״) 1176 I איננו רי״ץבר יהודה. ונחלקו בבועא 1024 IV : שמעתי על הגאונים ר יהודה בר׳ ברוך ור׳ יצחק הלוי שהיו מתענק נם מחרתו של יו״הכ. ובניהם ותלמידיהם. אס׳ דף ם׳יא א׳ ולקוטי הפרדס וכן ויטרי שמ״ה. אלא שבמקום ר יצחק הלוי כתוב בויטרי ר׳ יצחק בר׳ יהודה: וכך היו נוהגין (לומר והשיאנו בר״ה) עד שכא הגאון 15 רבעו יצחק הלוי וביטלו בוורמיישא. שם נ״ז ג׳. ויטרי של׳יא העם נהגו לומר עד תמלוך בכבוד ואח״כ מתחילין התקיעתא של פיוטין. אבל רבינו שחק הלוי מ׳ב תיקן לסיים הפסוקים קודם שיתחיל התקיעתא. כי בתקיעתא אינם כתובים המקראות כסדר. ג׳ של תורה ושל נביאים ושל כתובים: נקרא נאק. שבלי הלקט כ״י צ״ג וע״ש: 20 רבינו יצחק בר אשר הלוי. אסופות 147: רבינו יצחק בר׳ אשר. אז״ק בתרא 268. שבלי הלקט כ״י: הר׳ יצחק מלותיר הלוי. אם׳ ק״ן אי: ר׳ יצחק בר יחיאל. ויטרי פ״א והמחבר ר׳ יצחק בר׳ יחיאל הראה דבר זה לחבר ר׳ מאיר בר׳ יוסף ואמר לו שיש לסמוך מיכן שידרה קטן 25 וחומש בידו נמנה לתשלום מנין עשרה להתפלל בבית (הכנסת) ונתיישר הדבר מאד בעיניו וכן השיב לו מעידני ששמעתי מפי ר׳ יוסף בר׳ יהודה שהיה מעיד שראה במלכות לותיר את רבעו הרב הגדול ר׳ שחק בר׳ יהודה בעת דליקה אחת שהיתר. בעירו שקבץ לעצמו מנין להתפלל ולא מצא זולתי ט׳ אנשים בני מצוה והביא נער קטן וחומש בידו וכוי: 30 ר׳ יצחק בן מלכי צדק. ר׳ אליעזר ממיץ אומר משמו. מרדכי 259 I: שבלי הלקט כ״י מ״ג תשובתו. ויש לאלהינו כמה אשרות למלא את חסרונו. כי הוא מיטיב לטובים ורחמן לרחמים. והוא ריחם והלוה לעני קרובו ירחמוהו מן השמים: רבינו יצחק. מהר״ם 346 .937: ריב״א חולק עליו 1 1373: 35שמע מר׳ת 1 1467: 111 24 מפי ר״ת: 11 1267 שאיסור גבעת הגוים משום גלוי. (ר׳ יואל שלח לו והוא השיבו 598111) .606 .605