Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1877-01-01 · 1 (1877) · p. Seite 95

095 מכ״י אשר בדארמשטאדט יקרים ואמו לא היתד, בת ישראל ויקרא בקול גדול עד עכשיו אתם ממים אותי עתה אשחוט את עצמי וישחוט את עצמו בשם אדיר אדירנו ה׳ שמו. ועוד היה שם איש אחד ושמו מר שמואל הזקן ב״ר מרדכי גם הוא קידש השם ויקה סכינו ויתקעהו בבטנו וישפוך מעיו ארצה שם נפל הזקן על ייחוד השם. ויפנו משם התועים והעירונים ויבאו אל תוך 5 העיר ושם היה נחבא מר דויד הגבאי ב״ר נתנאל הוא ואשתו ובניו וכל בני ביתו בחצר גלח אחד ויאמר לו הגלח ראה בי לא נשאר בחצר ההגמון ובחצר הפחה שריד ופליט לבד מעט אשר טנפו את עצמם ויען האיש ירא ה׳ לך אל התועים ואמור להם שיבאו כולם אלי. ויהי כשמוע הגלח את דברי מר דויד הגבאי וישמח על דבריו בי אטד בבר 10 נתרצה יהודי חשוב כזה לשמוע בקולינו וירץ לקראתם ויגד להם את דבריו וישמחו גם הם מאד ויתאספו סביב לבית לאלפים ולרבבות ויהי כראות הצדיק אותם ובטח ביוצרו ויקרא להם אתם מאמינים בטעות אבל אני מאמין באל חי הדר בשמי מרום בו בטחתי עד יציאת נטשי אתם הורגים אותי אבל נשמתי תהא בגן עדן באור החיים ואתם יורדין לבאר שחת 15 לדראון עולם בגהינם אתם נידונין עם אלוה שלכם. ויהי כאשר שמעו את החסיד ויחד להם מאוד ויעלו אליו ויהרגו אותו ואת אשתו ואת משפחתו בולם נהרגו על קדושת השם. ויפנו ויבאו אל בית ר שמואל בד נ ע מן גם הוא קידש השם ויתקבצו סביבות ביתו כי הוא נשאר מכל הקהל בביתו וישאלו מעמו לטבל את עצמו והשליך בטחונו על בוראו הוא וכל 20 אשר עטו ולא שמעו אליהם. ויהרגו בולם והושלכו מן החלונות. כל אלה פרשנו בשם, ושאר הקהל ונשיאי העדה מה עשו ופעלו לייחד שמו של מלך מלכי המלכים הקב״ה ב״ש (ברוך שטו) כר עקיבא וחביריו איני יודע כמה וכמה. השם יצילנו מהגלות הזאת. סליק הגזרות הישנות. 26