Nahalat tsevi · 1937-10-01 · Heft 1-3 (Oktober 1937) · p. Seite 78

טו. וכן היה תלמידו של ר׳ צ״ה חריף הה״ג ר׳ יהודה ב״ר בנימין וואלף שטטהאגען שהיה פו״מ דקהלתנו. ר׳ יהודה למר בנעוריו אצל הראב״ד דמחא ר׳ צ״ה ואח״ב הלך ללמוד חורה אל ר׳ שמואל הלברשטט/אבד״ק האגענוי. ר׳ יהודה הרביץ חורה בבית המדרש (קלויס) באלטונא ושם חבר אח ספר מנחת יהודה חלק א׳ וב׳ ונדפסו הספרים האלו באמשטרדם. הגאון ר׳ רוד ברלין:אבר״ק אה״ו נתן הסכמתו על הספר והפליא שם י מאד בשבח המחבר (אוה למושב ח״ב). טוז. ועוד נמנה כאן בתוך תלמידי רצ״ה חריף אח כנו הגאון ■הגדול ר׳ שלמה דוב (התנא דבי נשיאה בעל!פני יהושע) שהיה אבד״ק גלוגא רבתי. אחר מגאוני הזמן, בעל בגרי כהונה, כותב עליו "הגאון המפורסם מופת הדור האב״ר הישראלי שהוא נוח לשמים ונוח לבריות מו״ה שלמה רוב בער אבד״ק גלוגא". ותשובותיו נדפסו בם׳ צלעות הבית הנספח לם׳ בית מאיר להגאון מו״ה מאיר ווייל ובם׳ שו״ח אור ישראל. יז. וכן נמנה אח ר׳ הירש ליעבערמאנן שהיה רב אב״ד בזאנדערסלעבען וחבר ם׳ עטרת צבי על הפטרות. ר׳ הירש היה בנו של:ר׳ אליעזר ליעבערמאנן רב רבית ,המדרש פה בימי הגאון ר ׳מאיר ברבי יה. בימי רכינו ר׳ צבי הירש חריף וגם עוד לפני בואו בימי האב״ד ר׳ אברהם ב״ר יודא בערלין באו לכאן גם הרבנים הראשונים אשר ישבו בבית מדרשו של האי גברא יקירא ובעל מעשה ר׳ בערמן זצ״ל. מן הרבנים הראשונים היה ר׳ יחיאל מיכל גלוגא אשר ישב על התורה ועל ׳'העמדה פה וחבר ספר גדול ויקר אשר שבחוהו חכמים גדולים עד מאד והוא ספר נזר הקודש על מדרש בראשית רבה. הספר גדל הערך הזה מצא חן כעיני הלומדים שבכלל לא שמו מעינם בספרי אגדה אלא עסקו תמיר בתורה ההלכתית, אכל הפירוש הזה שחדר לעמקם של דברי רבותינו בעלי המדרש לפרש אותם יע״פ ד׳ דרכי הדרוש היה נכנם לאזן לומדיהם וראה מה שכתבו הגאונים המסכימים על הספר על אודות ערכו הגדול ושבחו אח המחבר שהוא בקי בנגלה ובנסתר. ר׳ יעקב פאפערם בעל שב יעקב אמר שם בהסכמתו "שהוא מוסיף בחבורו על ביאורו של בעל יפה תואר על המדרש ושמו נודע למפורסם וגדול בתורה". ור׳ צבי הירש אב״ד הפה אמר וז״ל: כי הוא שונה גם הלכות והלכחא גכירתא איכא למשמע מיניה, ושבח מאד אח ר׳ בערמן שהזיל זהב מכיסו להדפסת הספר לכבוד שמים. וכן נתן הסכמה על הספר הרב ר׳ אברהם ב״ר יורא שהי׳ אב״ד פה עד שנת חע״ה ואחד כך נתקבל לרב אב״ר דקהל אשכנזים 1באמשטרדם כנזכר לעיל. כנראה מהסכמת הרב ר׳ יהורא ליב גלוגא בא ר׳ יחיאל מיכל מקאליש הנה ולאחר איזה שנים כאשר עזב את עירנו הלך לשרת כקודש בתור דיין לק״ק גלוגא רבתי ובסוף ימיו התגורר בווינא ושם מנוחתו כבור יט. בימי ר׳ יחיאל מיכל גלוגא הנ״ל שמש פה בבית מדרשו של ר׳ בערמאן גם הרב ר׳ ז עלי ג מרגלית שבא ג״כ מקאליש הנה. הרב הזה היה בבואו לכאן כבר בא בימים. זה יצא לנו מההסכמות על ספרו כסף ׳נבחר על התורה שנדפס באמשטרדם בשנת חע״ב וההסכמות מרבני פולין הם משנת תמ״ר מעידין שחבר את ספרו זה הרבה שנים קודם בואו הנה וקורס שניתן לרפום ושאר